סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פיות ושדים

לפני 25 דקות. 18 ביוני 2021, 1:39

הלא ברור הזה!!

חם לי וקר לי בו״ז

 

 

לפני 4 שעות. 17 ביוני 2021, 21:38

לפני יום. 16 ביוני 2021, 18:10

אני נושמת נשימות שטוחות. נשימות שבקושי מכניסות אוויר פנימה. נשימות שמייחלות לרגע שבו הכול ייגמר. שהעור יפסיק לשרוף, שהכאב יפסיק לחתוך, שהחיים יפסיקו לחרוך אותי במבער.

המילים שלי אינן. לא יוצאות עוד. אני נאלמת למול השיגעון שמאיים להטביע אותי.

סגורה מאחורי חלונות כבדים. מכורבלת לתוך מצעים מיוזעים. מתחננת לכאב שיעזוב, לשדים שיירדמו, לפיותשיכסו אותי בשמיכה, ישכבו לצדי וילטפו את ראשי עד שיגיע הסוף.

אני צל, כתם חומק על המדרכה. קרן שמש אחת יכולה להניס אותי על נפשי. קרן אור אחת בודדה יכולה לעולללי את מה שאני מייחלת לו כבר שנים.

כל החלומות שלי אינם, כל מה שרציתי שיקרה אינו קיים עוד. לא בחיים שלי ולא בראש שלי. נשארת לשכב. האפילה עוטפת אותי. אני

לוקחת נשימה, ועוד אחת, תוהה אם זו תהיה האחרונה. אין שביב של תקווה ואין יד מלטפת שתמשוך אותיהחוצה.

כתם. נעלמת ברגע. לא משאירה אחריי חותם. אף אחד לא יתגעגע. איש לא ירגיש בחסרוני.

אני מניחה לגוף לכאוב, לנפש לזעוק ולדמעות להגיע. העזתי וקיוויתי, התקרבתי לאור והסתנוורתי. נותרתי עיוורת. מגששת באפילה ומקווה לא להיתקל בכלום. בעיקר לא בעצמי.

אני נועלת את העולם בחוץ. השכבתי את השדים שלי לישון, אפילו להם כבר אין כוח לחגוג. נשארו רק גוף פצוע, נפש מעונה ופחדים של שנים שמסרבים להיעלם.

 

אני נועלת את הדלת ונשארת בפנים. מחכה לרגע שהכול יסתיים. שהזמן יעמוד, שהצעקה תצא, או שאני אהפוך לצל.

לפני 4 ימים. 13 ביוני 2021, 19:06

לקום בבוקר ולאונן..

להכין שוקו(לא מתבגרת) אפשר גם קפה כמו אנשים נורמלים

להתאפס על עצמי ואם זה לא מספיק שוב לאונן..

לשבת ללמוד

מידי פעם הפסקות קצרות לאכול משהו..וכמובן..לאונן אם יש זמן

להמשיך ללמוד..

מקלחת..

להכנס לרכב

לדפוק לו בדלת

לדפוק אותו

שידפוק קצת אותי

לגמור..

לחזור הבייתה

 

וחוזר חלילה

100 עליי!!

 

אני משתדלת להיצמד ללו״ז

בנתיים רק מאוננת

 

 

לפני 4 ימים. 13 ביוני 2021, 3:25

הוא עושה צעד מהיר לעברי, זרועותיו מקיפות אותי, מושך אותי אליו במהירות ולשונו נדחקת לפי. הוא זקוק לנשום אותי, לטעום אותי. אני מנשקת אותו בחזרה, מרגישה אותו מתעורר לקראתי שוב. הוא מתנתק ממני באיטיות ומוביל אותי לאמבטיה

אני מניחה לגופי לשקוע לתוך המים החמים, מפנה מקום לגבר שלי שנכנס גם הוא, מסתובב ונשען אחורה, גבו על החזה שלי וראשו על כתפי. אני מקיפה אותו בידיי ומעבירה אותן באיטיות על זרועותיו, למעלה ולמטה, מלטפת את החזה שלו, שולחת יד לבקבוק הסבון על שפת האמבטיה, לוקחת קצת בכף ידי ומסבנת את כתפיו, מעסה אותן בעדינות ושורטת אותן קלות בציפורניי.
"המגע שלך ממכר," הוא לוחש. ידי גולשת מהחזה שלו לכיוון ירכיו, מעבירה עליהן את ציפורניי ומעוררת אותו מיד. "אז את מתכוונת לענות אותי עכשיו?" הוא משועשע.

לא," אני לוחשת באוזנו. "אני מתכוונת לזיין אותך באמבטיה ואתה תמות על זה."
הוא מסתובב אליי מופתע. העיניים שלנו נעוצות אלו באלו.
"מה? אני אמורה להיות מופקרת, לא? עכשיו תזיין אותי. חזק. אני רוצה אותך."
הוא מסתובב, גופו מולי, ידיו מחזיקות בשפת האמבטיה בצדי ראשי. הוא רוכן ומנשק אותי ואז נועץ את עצמו בתוכי.
אני צריכה אותו. כל כך. הוא יוצא ונכנס במהירות, אני נאנחת בקול, יודעת מה הקול שלי עושה לו. יודעת מה הוא עושה לי.
"עוד?" הוא ממלמל בשקט, הנשימות שלו מתגברות.
"חזק..." אני נאנחת.

והוא נותן לי את מה שאני מבקשת. חודר בעוצמה, לא מרחם. כמו שאני רוצה. כמו שאני צריכה ממנו. אני מחבקת אותו, ציפורניי ננעצות בגבו, ואני צועקת בכל פעם שהוא נכנס אליי. לא אכפת לי שהמים של האמבטיה משפריצים על הרצפה ולא אכפת לי משום דבר. אני קרובה, כל כך קרובה, כל כך מהר. הוא הולם בי, כובש אותי, עמוק. אל תפסיק. הנשימות שלי מתגברות, והוא נאנק בקול כל פעם שהוא נכנס אליי. נועץ את עצמו בתוכי שוב ושוב, לא עוצר לרגע, המילים שלו

זורקות אותי, מעיפות אותי, ואני צועקת בקול, גומרת, והוא מיד אחריי, גומר בתוכי, קולני וכובש.

לפני שבוע. 10 ביוני 2021, 11:41

לישון!! לישון!! לישון!!

וכמה שיותר אם אפשר

ולקום ביקיצה טבעית

ולא מהצלצול הבלתי נסבל של השעון!!

 

אה כן..

גם בא לי להכאיב

ולקשור

ולגמור

 

ואז לחזור לישון..

לפני שבוע. 9 ביוני 2021, 9:47

את הימים האחרונים אני מעבירה בספרייה

בדחיית סיפוקים אני גרועה

אבל בדחיית לימודים אין לי מתחרים!!

מחכה לדקה ה90 בשביל ללמוד סמסטר שלם.

 


מידי פעם אני מרימה את הראש מהמחשב

מסתכלת על הסטודנטים מסביבי

מופתעת כמה חתיכים יש פה ואיך זה שרק עכשיו אני קולטת אותם.

 


מתחילה לחשוב על המתוק הזה

שנמצא לא רחוק ממני

רק בניין מפריד בנינו

ועומס של תקופת מבחנים

 


סיכמנו שכל אחד יהיה עסוק בעומס שלו

ושיתאפשר נפגש

רוב הסיכויים שאם נפגש בתקופה הזאת

מישהו מאיתנו ירדם

 


אבל אי אפשר להתעלם מזה

שהדבר שהכי בא לי

זה למשוך אותו לאחד מהפינות באוניברסיטה

להזכיר לו למי הוא שייך למקרה שהעומס שיבש לו את הזכרון.

 


להרגיש את הלשון שלו עליי

את המגע שלו על כל חלק בגוף שלי

להרגיש את הקשיחות שלו בפה שלי

לתת לו לחדור לי לכל חור אפשרי

(את החור שלו נשאיר לזמן רגוע יותר)

 


נשיקה קטנה..חיבוק..

וכל אחד חוזר לשלו..

 


מרגישה כאילו אני חוזרת מניתוק

מסתכלת שאף אחד לא קלט את הפרצוף המוזר שבטוח היה לי שפינטזתי כרגע..

 


מרגישה את הרטיבות בתחתון

זזה באי נעימות ובודקת שהכל תקין על הכיסא

 


ויאללה

2 סטירות לעצמי

ואני חוזרת למחשב..

לפני שבוע. 8 ביוני 2021, 10:57

יש פינה חדשה

במיוחד לכבוד תקופת המבחנים

ולכבוד זה שאין לי חיים

ואני קמה חרמנית כל בוקר!!

 

אז היום בא לי..

לשבת ללמוד בזמן שלשון מוצמדת אליי למטה טוב טוב!! לכמה זמן שאצטרך!!

 

 

לפני שבוע. 6 ביוני 2021, 17:26

זה מה שאני צריכה עכשיו!!!

עם מלא שמן!

בדיוק בנקודות שכואבות לי כל כך!

 

מה שתאונה יכולה לעשות..

לפני שבוע. 6 ביוני 2021, 12:03