הנוודים המונגולים לא מאלפים את הסוסים שלהם עד הסוף כדי שיצליחו לשרוד לבד בערבות שם החורף הקשוח שלהם.
ואז הם צריכים ללכוד אותם שוב ולאלף אותם הם לוכדים אותם עם סוג של לאסו.
הייתי איתם באימון וככה זה נראה.
ורגע הלכידה
הנוודים המונגולים לא מאלפים את הסוסים שלהם עד הסוף כדי שיצליחו לשרוד לבד בערבות שם החורף הקשוח שלהם.
ואז הם צריכים ללכוד אותם שוב ולאלף אותם הם לוכדים אותם עם סוג של לאסו.
הייתי איתם באימון וככה זה נראה.
ורגע הלכידה
הטמפרטורות פה מגיעות עד למינוס 25 כאשר בימים שבהם יש מינוס 5 זה פינוק אמיתי וממש חם
הצייד עומד מול רוח חזקה וקפואה. העייט בקושי מצליח להחזיק מול הרוח.
איזה אלופים.
העייט של הציידים הקזחים, שגרתי איתם וצילמתי אותם, רגע אחרי שנחת על שועל מת שמשמש מטרה באימונים שלו.
אחרי כמה ימים פה עם ציידי עייטים יש כמה תמונות.
הנה אחת.
סשן צילומים שני בכיכובה של craftygirl עם קולרים חדשים ומהממים שהיא הכינה.
והפעם צילומים עם תאורת נרות.
מצורף קדימון לקראת הפוסטים של craftygirl עם הקולרים החדשים.
חם מהתנור.
לקוח (בצחוק): הבאת איתך סטירות היום?
אני (ברצינות): השארתי את כל הסטירות בבית!
הסתיים הטיול באיסלנד.
היה מדהים.
וכיף. כל כך כיף.
ומתיש. סיימנו כל יום באיזה אחת עשרה בלילה במלון. לפעמים גם יותר מאוחר.
כמובן חוץ מהימים שסיימנו באתר קמפינג בטרק (:
אפשר לחזור לשגרת ההצלפות.
😈😈😈
פוסט למיטיבי לכת (:
טרק של 55 קמ בארבעה ימים באזור הדרומי של איסלנד מלנדמדלור לפורסמוק.
מוצ׳ילה של 17 קג על הגב. אוהל, שק״ש, גזיה, וכו וכו וכמובן קפה שחור מהארץ.
התכנון הרגיל של הטרק מתחיל ביום ראשון של 12 קמ עם 500 מטר טיפוס ולאחר מכן 3 ימים במגמת ירידה.
זה לא מה שהיה אצלנו.
התחלנו את היום הראשון ב 7:20 בתחנת סיטי הול. האוטובוס מתוכנן להגיע ב 7:30 ולקחת אותנו לאתר הקמפינג שללנדמנדלור לתחילת הטרק.
לא הגיע.
אחרי 45 דקות הבנו שמשהו ממש לא בסדר.
בדיקה באתר הראתה שהחברה הפסיקה לעבוד בגלל הפנדמיה והעבירה את הקווים שלה לחברה אחרת אבל לא טרחהלשלוח לנו מייל על זה.
חזרנו למלון לבדוק אופציה של ג’יפ מונית. אין.
האופציות שעמדו בפנינו
1 לוותר על הטרק - אין מצב!
2 לעשות את הטרק ב 3 ימים כאשר מתחילים למחרת ומחברים את היום הראשון והשני.
לעשות את הטרק בכיוון ההפוך ולהתחיל אותו מפורסמוק ב 18:30
אחרי התייעצויות עם וורדנים בבקתות החלטתי שנעשה את הטרק בכיוון ההפוך.
מחכה לנו יום ראשון של 16 קמ עם סהכ של 300 מטר טיפוס.
התחלנו את הטרק במזג אוויר טוב. עננים אבל בלי גשם ועם ראות טובה.
חצינו נחל ראשון. כרגיל עם החציית נחלים הללו - המים קרים בטרוף. המים מגיעים מהקרחונים והשלגים שנמסים. אפשרלהבין באיזה טמפ׳ הם.
לא הרבה זמן אחרי התחיל אובך ונעלמה כל הראות.
הלכנו והלכנו באובך.
כל הזמן הזה לוחץ קדימה ומכתיב קצב מהיר. החשכה שצפויה בערך בחצות מאיימת להפוך לבעיה אם לא נגיע עד חצותלאתר הקמפינג.
לקראת הסוף ב 23:30 כאשר כבר כמעט ואין אור ואנחנו במרחק של 2 קמ באתר הקמפינג הגיעה העליה הקשה של 160 מטר בשיפוע מטורף שכמובן ציפיתי לה מהמידע מה- GPS. משהו כמו 45 מעלות. אי אפשר ממש לדעת אם אנחנו עלהשביל בגלל שאין כמעט אור ואנחנו די מנחשים איפה השביל.
הגענו בחצות. בקושי יש אור.
מקימים אוהלים עם פנס ואור של הטלפון.
באחת בלילה עשיתי לנו ארוחת ערב של נודלס והלכנו לישון.
את המים הבאתי מהנחל שזורם באופן מוצלח ביותר ממש מטר מהאוהלים שלנו.
היום השני, 15 קמ, היה משמעותית יותר קל. קמנו ממש מאוחר. בערך ב 9. ויצאנו לדרך ב 11:30 אחרי שהתארגנו באיזי.
כמובן, קפה שחור על הבוקר לפני שיוצאים.
בדרך חוצים 2 נחלים. אחרי חציה של 3 נחלים כבר מתחילים קצת להתרגל לכאב המטורף של המים הקפואים.
רב היום במישור עם הנופים הגעשיים היפים של איסלנד.
בקמפינג חיכתה לנו הפתעה - יש בקמפינג באר/מסעדה. חגיגה.
את היום השלישי, 13 קמ, מתחילים בחמש בבוקר. הפעם מחכה לנו טיפוס של 500 מטר.
קפה שחור על הבוקר וב 7 יצאנו לדרך.
הסיבה שיצאנו ממש מוקדם ב 7 בבוקר מכיוון שהחשש הוא שלא נוכל לישון באוהל בפסגה בגלל רוחות / גשם ואולי נצטרךללכת עוד 12 קמ עד למטה ולמעשה לאחד את הימים השלישי והרביעי. אבל לא נדע זאת לפני שנדבר עם הוורדן בקמפינגבפסגה.
מכיוון שהיום יש לנו 500 מטר טיפוס זרקנו כמה שאפשר אוכל מיותר לאור הצריכה שיש לנו עד כה.
בדרך יש לנו היום אזורים של פעילות גיאוטרמית. שזה אומר שכל הסביבה בוצית ומחליקה מאוד בגלל הבוץ המגעיל והדביקהזה שנוצר מהפעילות הגיאוטרמית.
הגענו אחרי טיפוס ארוך ומתיש עם ירידות מאוד מחליקות ומסוכנות לאתר הקמפינג בשעה 13:00
אנחנו ממש גמורים וגם אין בעיית מזג אוויר אז נשארנו.
אבל היה יום מדהים עם ראות ונופים עוצרי נשימה. שווה כל רגע ואת כל המאמץ.
גם את היום הרביעי החלטתי שנתחיל מוקדם כדי שיהיה לנו זמן למרחצאות החמים בלנדמנדלור לפני האוטובוס לרייקויאק.
קפה שחור בבוקר חובה.
היום עיקר היום במגמת ירידה.
הלכנו יחסית הרבה על גשרי שלג. זה שלג שממלא את העמקים בין שלוחות ההרים. יכול להיות מאוד מסוכן אם הוא מפשירמתחת ולא יודעים את זה.
גם ביום הזה היו לנו לא מעט אזורים גיאוטרמיים.
נופים מאוד יפים ומרשימים. הרים שחורים זרועים באזורים מושלגים עם ערוצים ירוקים עם הירוקת הזרחנית שנמצאת בכלהאזור הזה היכן שיש זרימה של מים.
כשהגענו ל landmannaladur גילינו אזור מלא תיירים. מלא קבוצות ישראלים. בכלל לא מקום שנעים לעשות בו קמפינג. יצאלנו טוב שעשינו קמפינג למעלה ולא המשכנו.
המרחצאות החמים באים לנו טוב אחרי ארבעת הימים הללו.
הטיול ממשיך.
חוף החול השחור. החוף מספר 7 ביופיו בעולם.