אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 7 ימים. יום שני, 20 ביולי 2026 בשעה 12:39

הרגע הכי מחרמן השבוע היה הרגע שבו הוא גמר על החולצה שלבשתי,

חולצת בטן שחורה וקטנטנה שנשארה עליי בזמן הסקס.

 

הרגשתי גאה, אני זוכה לחזור לבית שלי עם מזכרת ממנו, כזאת שגם אחרים יכולים לראות. 

 

כל הדרך הביתה ליטפתי את הכתמים היבשים ושחזרתי לעצמי זכרונות מתוקים.

כף הרגל שלו שנמעכה על הראש שלי,

משיכה אחת שהייתה קצת חזקה מדי בשיער,

אנאלי שגרם לי לגמור בצרחות,

והמילים שלו, שנאמרו בשקט ובביטחון מלא- 

״לכי תכתבי פוסט על איך שאני מזיין אותך כמו שרמוטה קטנה״. 

 

בשלב מסוים, 

הוא מזיין אותי בתחת כל כך חזק עד שהלב שלי מתמלא בנצנצים ואני מתאהבת בכל תנועה כזאת, פנימה והחוצה לתוכי.

 

״תראי מה זה,״ הוא אומר, ומתכוון לזה.  

״תעבירי את היד שלך אחורה ותגעי בחור תחת שלך״

 

אני מקשיבה לו, אולי לרגע חוששת

וכשאני נוגעת בתחת שלי, הוא צוחק פתאום על כמה שהחורים שלי כבר איבדו צורה. 

״התחת שלך נכנע אליי. אני לא צריך להתאמץ בכלל כדי להיכנס״

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י