לבד. בלי אף אחד. לא נעים ולא נחמד.
הרס עצמי? נחיתות סמויה?
ראויה! פאקינג ראויה!
לבד. בלי אף אחד. לא נעים ולא נחמד.
הרס עצמי? נחיתות סמויה?
ראויה! פאקינג ראויה!
ולכן בוכה
אוהבת אותך
מצב קיים. בתחושה, בהוויה, בחיים שלך. בוחר לא לבחור, שבוי במציאות סבוכה. בורח אליי וגם איתי נרתע. אני נותנת לך מקום, אבל זה לא המקום המדויק לך. אתה נותן לי ממך, אבל אני צריכה את כולך. אז בוכה. עליי ועליך ועל התובנה שמה שיהיה הוא מה שהיה.
לשבת איתך בקפה שלך, למצוץ לך במרכבה. לעשן איתך בבוקר, לאכול ממך בלילה, לרקוד איתך ולרעוד ממך, לדעת שאתה מאושר
אני זונה של מילים. אוהבת עד חייבת לשמוע אותך מדבר אליי. אומר לי מילים מטונפות, מפליג במחמאות, מפרגן על מגע ועל עונג. משדלת אותך לשוב ולהיפגש במקום שהפך לשלנו. והנה אני מביימת אותנו: האוטו הופך למרכבה, ג'ניס נותנת אוירה, ואני בולעת אותך. שואבת ממך מילים, סוחטת תחושות.
דבר אליי - אני מתמלאת תאווה
תן לי עוד - אני ניזונה כמו נימפה לעולם לא שבעה
תסתום לי את הפה בדרכי או בדרכך
עוד פקק בדרך הביתה. כמו טוב לי ונפלא
זה היה עמוק, זה היה סוטה
לגעת בך לגעת בי
לומר את תשוקותיי, לפתוח את ליבי, להתמסר אליך
לפנטז בביטחון, ליישם בתשוקה, להרגיש אותך איתי, קשוב ומבצע, להיות זונה מופרעת, להכאיב לעצמי יותר ממך
הדגדגן שלי שורף, הפיטמה שלי בערה, הגוף לא רווה, דבר אליי איתי, תן לי עוד טלטלה
איש זר כתב כאן פוסט שלו. על רגש, עומק וקיטש במיטבו.
איש זר גרם לי לחשוב על געגועיי לזמן אותו לא חוויתי, על אהבה יפה של פעם, על עוצמות רכות וחודרות.
איש זר גרם לי לחשוב על הבדסמ, על מיניות עכשיוית, על קצב החיים, על הכאוס של חיי, על הרצון להרגיש אבל אחרת.
איש זר גרם לי לחשוב מחשבות אותן לא חשבתי, מין ללא מיניות, על תשוקה ואהבה.
תודה לך איש זר, בוקר טוב ויום נפלא.
הוא בא אליי כל הזמן
מקשיב לי אך שובב
הוא בודק גבולות
הוא רגיש ומתוק
הוא מחבק ומנשק
הוא חכם והוא הורסססס
מי?
המאהב הקטן שלי
בוקר
לחי יבשה
שמש כמו ביצה קשה
רוח
למה את צריכה
למה
למה אני נוטפת זימה??
יש קונקשיין לוויד בורשה?