נכנסת למקלחת בערב קריר. ערומה וסמורה מחכה למים שיועילו בטובם להתחמם ובינתיים משחררת שתן. מפאת הצינה מצמידה רגליים כך שהשתן המהביל פוגש את ירכיי הקפואות. מושיטה יד, מתלטפת בנוזל החמים. נעימממממםםםם
אורגזמה
מכת ברק שמתחילה מהיוני, מרעידה את האגן, חותכת את הגוף, מצמררת, מענגת. הפרח בגני.בשעה טובה החלה עונת הקרמבו. מכל כיוון שומעת כמה וניל זה הכי טעים ומאיפה נוגסים קודם, מהקצפת או מהעוגיה. בגלל שאתם אחיי לסטיה אין צורך שאפרט על מה אני חושבת, נכון?
הציע לי סקס. כי ככה הוא, מציע סקס. מתכנן אותו מראש, מצהיר על כוונותיו, לרוב כמה שעות מראש, לפעמים יום או יומיים. אמר נעשה באמבטיה. נעשה גם אוראלי. הרבה אוראלי , עם המים. בעלי? אמבטיה? אוראלי? בטח בונה על זה שכך אהיה מסופקת, שכך אהיה מרוצה.
אמרתי לו לא, לא רוצה. הציע שוב. אמרתי לא רוצה. אז אל תתלונני, אמר. שקטתי, ובלב חשבתי על 10 שנות וניל פרווה של אולמות אירועים ועל האישה שהפכתי להיות. דמיינתי את היד שלי תופסת את השוק שלו בחוזקה, מושכת עם העור למטה, את השיניים מתקרבות ולא יכולתי להמשיך. הוא לעולם לא יהיה כמוני.
זו לא אשמתי שאני לוהטת. אפשר כבר לספור שבועות. מהרגע שטעמתי את הפרי, לא מפסיקה לחשוב עליו, רווי ניחוחות משכרים וטעם גן עדן. ככה זה שגבר אחד מסובב לך ת'ראש אחרי שרשרת.
זו לא אשמתי שאני נוטפת. מחכה רק למצוא את הנכון שיפתח את הברז. השטף בהכנס כבר מוכן. הגוף כולו בהיכון. מכווץ כל היום מחכה לפורקן.
אני חכמה ובעלת אינטואיציה משובחת. ידעתי למצוא אותך טרף, בשל ועסיסי. נוגע בי בדיוק איפה שצריך. מפעיל אותי, נותן לי להוביל. מה שלא ידעתי שאני בעצמי הקורבן. נפלתי ברשתך. נפלתי, נטרפתי. ועכשיו מה?
נשארתי עם תחושת מועקה. הדבר האחרון שציפיתי מסקס. סקס מעורר, משחרר, מוציא ממני יצירתיות אינסופית, משפריץ ממני תשוקה שלא נגמרת. עונג בלתי פוסק. מטעין אותי, ממלא אותי מבפנים רגשית, נפשית. סקס מעניק לי דברים ששום פסיכולוג לא יוכל לתת, לא יוכל להבין.
מרגישה את המועקה במרכז החזה. פיזית, נוכחת. רציתי להיות בשבילך. רציתי לתת לך באהבה גדולה מה שחשבתי שתרצה לקבל, אבל כמו שגוזל לא יכול לעוף אתה לא יכול לדבר. מרגישה שכפיתי עליך, אנסתי אותך. רגשית. הייתי חכמה ומחושבת במקום יצרית וזורמת.
יום חדש הגיע. אתה ילד גדול, יודע לעמוד על הרגליים. חשבון הנפש הוא שלי עם עצמי. על המודעות שלי, על היצרים שבי, על ההקבלה שנוצרה עם המציאות הכואבת.
נגעת בליבי, בן זונה משאיר סימנים, בציפור הנפש ההומה.
ובחלומי… היה שם הכל. דם ואש ותמרות עשן. מגע חורך וזיעה נוטפת, ריח גוף ומיצי גוף, טיפות זרע מתקתקות בניחוח משכר. אנחה וגניחה וצווחה. יד חזקה מחליקה מטה, צוואר וחזה נפתחים. גוף נחשי מבקש לגמוע, מתמסר… הגוף דיבר, ביקש - עיקש.
הלילה חלמתי חלום, סנטר עד בטן, והתעוררתי ערנית ומינית וסוערת, כמו אחרי שיא מציאותי של ממש.
השארתי מאחוריי שני אהובים… מנסה לאתר אחריהם ולא יודעת איך
אולי אתם תמצאו כאן אותי?
חוויה אחרת, משחררת ומכווצת. משגימה פנטזיות מוצהרות וכאלו שאינן. מהונדסת אחרת, מתנשמת, מתנשפת, מתעצמת, מתחדדת, מתעגלת, חרדה, אחרת.
לכבוד החג, לכבוד ראש השנה, לכבוד הזהות המינית שלי, לכבודי! אני, פותחת מוסך, בעלת נטיה לסאדיזם! בידיים חשופות, בשפתייים ושיניים, בצביטות ובעיקר במשיכות ובשאיפה גם בלי להשאיר בך את סימניי... אני אוהבת ת להרגיש את העוצמה. אוהבת לראות אותך מתפתל, לשמוע אותך גונח. מתאהבת בתחושת העוצמה שבי, ביכולת למתוח, לכפוף ולהרפות אותך. ככה לרגעים. לא כל הזמן. לשמור אותך עירני וחרמן. מוכן?