לפני שנתיים. 7 באוגוסט 2022 בשעה 14:27
במקום שאליו אני הולכת
היו רבים כבר לפני.
השאירו שביל, השאירו עץ,
השאירו אבן לרגלי,
ומה אני אשאיר אחרי,
האם אשאיר איזה דבר?
איני רואה את צעדי!
איני רואה את צעדי,
ומי יראה אותם מחר?
במקום שאליו אני הולכת
היו נשים, היו גברים,
ואהבה גדולה היתה,
בתוך ליבי אנצור אותה
השאירה בי את חותמה
והיא צרובה בתוך תוכי.
במקום שאליו אני הולכת,
אני לומדת שלא לשבור,
אני רואה שלא לדרוך,
אני בוחרת לזכור,
וטוב לי שאתה איתי,
וגם אתה וגם אתה.
היה לי חבר, היה לי אח,
הושט לי יד כשאקרא,
הושט לי יד בעת צרה,
איתי בטוב וגם ברע
הבן אותי, הייה מבורך