שנינו יושבים בישיבה מזרחית על המיטה, בעירום. כבר חיממתי את הישבן הקטן והחמוד שלה עם כמה ספאנקים, והיא חיממה אותי עם הפה הרך שלה. הפטמות הורודות שלה זקורות, והאיבר שלה נפוח. אני מחייך. היא גם מחייכת, אבל יש גם חשש בחיוך שלה. היא יודעת שאם אני מחייך ככה, זה סימן שאני מתכנן משהו מיוחד הערב. ואם אני מתכנן משהו, זה יכול להיות כל דבר שהוא. באחת הפעמים הראשונות שחייכתי ככה, כיסיתי את העיניים שלה, והיא חשבה שאני עומד לזיין אותה בתחת. מה שהיא לא ידעה זה שהיה לי דילדו , ונתתי לה את הזיון הכפול הראשון שלה, והיא גמרה שלוש פעמים ברצף. בפעם שאחר כך מילאתי אותה בקצפת, ואז ליקקתי את כולה, והיא צחקה וגמרה בו זמנית. והמזרון התמלא בקצפת, והחדר הסריח מחלב חמוץ עד שהחלפתי אותו. אם לא מנסים לא לומדים, נכון?
אני שולף מהשידה חפיסת קלפים, ושואל אותה: "את יודעת לשחק בלאק ג'ק?"
היא נושמת נשימה עמוקה, ואומרת: "כן, אני יודעת לשחק בלאק ג'ק*".
"ולספור קלפים את יודעת?"
"לא"
החיוך שלי מתרחב: "חבל מאוד. אלה חוקי המשחק המאוד הוגן שלנו: אני אהיה הדילר, ואת תהיי המהמרת שנואשת לנצח. החוקים הם כאלה: בכל סיבוב שאת מפסידה בו כי עברת את ה21, את תקבלי הצלפה מהשוט על הדגדגן. בכל סיבוב שבו סכום הקלפים שלי יותר גדול משלך, את תקבלי נשיכה או צביטה בפטמות שלך. בכל סיבוב שבו את מנצחת, אני אעסה את הכוס המסכן והרעב שלך לכמה שניות. ואם תנצחי סיבוב עם בלאק ג'ק, יהיה לך מותר לגמור הלילה". זה מקפיץ אותה. העיניים שלה מתרחבות בפאניקה קלה. לא היה עדיין סשן שלנו שהיא לא גמרה בו. "את יכולה להפסיק לשחק מתי שאת רוצה, ואז אני אזיין אותך ונעבור לאפטר קייר. אבל הערב את תגמריי רק אם תנצחי לפחות סיבוב אחד עם בלאק ג'ק."
"ומה אם הקלפים ייגמרו?"
"אז נערבב מחדש את החפיסה, הפעם רק עם שני אסים. ואם היא תיגמר, אז המשחק ייגמר."
היא מהנהנת בנחישות. היא חרמנית ותחרותית, ותקבל את הגמירה שלה הלילה, לא משנה כמה הדום האכזרי שלה ינסה למנוע אותה ממנה.
אני מתחיל את הסיבוב הראשון. היא מקבלת 13. היא בוחר להוסיף קלף, שמעלה אותה ל23, והיא מפסידה. אני רוכן אליה, תופס ציצי רך אחד, מלטף אותו קצת, ואז נותן בו ביס עסיסי. היא נאנחת בכאב, ואני מחייך אליה: "את רוצה להמשיך?"
"hit me".
אני מחלק עוד סיבוב, והיא מקבלת 8. היא לוקחת עוד קלף שמעלה אותה ל13, אס שמעלה אותה ל14, ואז עוד קלף שמעלה אותה לעשרים. היא עוצרת, ואני מחלק לעצמי 17. הפסדתי בסיבוב. אני אומר לה: "אני מקווה שזה היה שווה את זה", מחבק אותה מאחור ומתחיל ללטף אותה. היא כבר עשתה פרצוף לפני שאמרתי משהו, כי היא כבר הבינה לבד: היא שיחקה כד לנצח את הסיבוב, אבל לא את המשחק. אם היא משתמשת ביותר קלפים, הסיכוי שלה לקבל בטעות האס עולה, והסיכוי שלה לגמור הלילה יורד. כשאני מסיים אני נותן לה נשיקה על השפתיים, כנחמה, ואנחנו ממשיכים.
אחרי שלושה סבבים שבהם אני מתעלל להנאתי בשדיים שלה, היא מקבלת 20 בשני הקלפים הראשונים שלה, ואני לא מצליח לעבור אותם. אני מכניס אצבע פנימה, והיא רטובה לגמרי. היא נאנחת ונרעדת מעט. הריגוש של המשחק משפיע עליה. כל סיבוב היא יכולה לקבל משהו חדש: עונג או כאב. וכל סיבוב מקטין מעט את הסיכויים שלה לגמור הלילה. היא מרוכזת לחלוטין בניסיון להבין את חוקי המשחק, ואיך להפעיל אותם לטובתה. אני נותן לה קצת אקסטרה בדגדגן, כדי להקשות עליה, אבל לא מאמין שייקח לה עוד הרבה זמן להבין את הבעיה בשיטת המשחק הנוכחית שלה.
ובאמת, בסיבוב שאחר כך היא מבינה. לה יוצא 19, ולי 15. אז אני מוסיף עוד קלף, ומקבל אס. ועוד אס. העיניים שלה מתרחבות. אני עוצר ומתחיל לשפשף לה שוב את הדגדגן, אבל היא לא מתמסרת כמו קודם. היא הבינה. עד עכשיו, היא נזהרה מאוד שלא לעבור את ה21 כדי לא לקבל מכות מהשוט. אבל בזה היא גרמה לי גם לשלוף קלפים. ומכיוון שאני לא עוצר עד שאני מקבל 17, אני מקבל את האסים. מעכשיו, היא תיקח כמה שיותר קלפים כדי לעבור את ה21, ותקבל כל פעם הצלפה על הדגדגן, רק כדי שיהיה לה סיכוי לגמור הערב.
בסיבוב הראשון היא נאנחת. גם בסיבוב השלישי. בסיבוב השישי היא כבר מתפתלת מכאבים, והיא מקבלת את האס- יחד עם 8.
היא מתחילה לבכות. הדמעות זולגות לה על הפנים, וכשהיא מנצחת בסבב הזה והיא דוחפת את עצמה על האצבעות שלי כדי לקבל עוד קצת עונג. אני נאלץ לסיים מהר, כי היא כמעט גומרת לי על היד, אז אני נשאר ומחבק אותה עוד כמה שניות אחרי שאני מסיים.
כל עוד החפיסה הראשונה לא נגמרה, היא נמצאת במלכודת מעניינת מסוג אחר: האם היא רוצה לנצח, ולקבל ממני עונג, או להפסיד, כדי לא לתת לכוס שלה הבטחות שהיא לא מתכוונת לקיים? היא בוחרת להמר על כל הקופה, ומנצחת שלושה סבבים ברצף. בסבב השלישי אני רק מניח את היד על השפתיים הנפוחות שלה, ומפעיל לחץ מבחוץ, כדי שהיא לא תגמור מייד.
אני מוציא שני אסים, ומערבב את הקופה מחדש. המתקפה על הדגדגן שלה ממשיכה, אבל הפעם מהסוג הכואב. בסבב החמישי היא נשארת שוכבת על המיטה אחרי ההצלפה. אני שואל אותה אם היא רוצה לעצור את הסשן, והיא מזדקפת. אני מחלק לה קלף ראשון. אס. קלף שני. מלך. אני לא חושב שאי פעם ראיתי אותה כל כך מרוצה מעצמה.
"יופי, אמיצה שלי! אני כל כך גאה בך. כל הכבוד שהחזקת מעמד."
אני רוצה לאמר לה עוד כמה דברים, אבל היא מנשקת אותי ודוחפת אותי למיטה.
* אלה מכם שלא יודעים מוזמנים להציץ בויקיפדיה, אבל החוקים פשוטים: הדילר נותן שני קלפים למהמר, שיכול לבחור להוסיף כמה קלפים שהוא רוצה. אם שווי הקלפים של המהמר עובר את ה21 הוא מפסיד אוטומטית. אם לא, הדילר מחלק לעצמו קלפים עד שהוא עובר את ה17, ואז עוצר. אם הדילר עובר את ה21, או מקבל קלפים בשווי נמוך מזה של המהמר הוא מפסיד. כל הקלפים שווים את המספר שלהם, חוץ מקלפי מלוכה ששווים כולם עשר נקודות, ואס שיכול להיות שווה נקודה או אחת עשרה כתלות במה שעוזר לבעל הקלפים. אם הקלפים הראשונים שהמהמר מקבל הם אס וקלף בשווי עשר נקודות אז הוא ניצח אוטומטית, ומקבל בונוס.