לפני 3 שנים. 23 באוקטובר 2021 בשעה 10:37
עומדת ערומה עיניה מכוסות
נשמתה פעורה
חשופה לכל דכפין
יללות התנים נשמעות מרחוק
ערפילי האופק מגיעים ועוטפים
כשמיכה מגנה ממבטים ונגיעות.
נושמת נשימה והולכת לאורך השביל
כמצעד הבושה מול מבטים סקרניים,
משאירה מאחור את כל הפחדים
כל ספק וחשש.
צועדת מדממת, נאנקת מכאב, להגיע לקצה רוצה,
שם מחכה, מחייך וגאה,
לקבל בזרועות פתוחות את הזונה שלו.