השפחה הלבנה

יורדת על בירכיה, מתחילה להתקדם במהלך הדרך...

שיירים שיירים אוספת בפיה

מלקקת כל פירור, 

השביל מתפתל כשל עמי ותמי

בירכיה משתפשפות באספלט בעודה מתקדמת ולא מפספסת אף חתיכה..

כלבה טובה היא..

הוא יושב על כיסאו במעלה הגבעה

משקיף על כל צעד ושעל שעוברת

בוחן כל איסוף חתיכה

כל ליקוק פירור...

והיא חוששת, האם הפרטי יישאר פרטי

או מבטים יתאספו מסביב לשביל

האם תעמוד באתגר או לשונה תבגוד בה..

מסתכל ממרום כסאו, גאה בכלבתו

ויודע, לא משנה מה,

היא תעשה הכל למען אדונה.