היו ימים שגם אני הרגשתי שכבר אי אפשר לשאת
את כל הכאב הזה על הכתפיים
גם אני חשבתי כמה טוב יהיה
לסיים עם הכל
אבל כשהיינו ביחד היה ניצוץ שהחזיק אותי חיה
האנרגיה שלך מילאה אותי בכוח
תמיד ידעתי שהיה לך קשה אולי לא הבנתי כמה.
חשבתי שאנחנו ביחד
חשבתי שאני מבינה
כאב לך יותר מדיי ולא יכולתי
הייתי עסוקה מדי בכאב שלי
אתה יודע מה הבנתי,
האנשים שמרגישים שהם קורבנות של החיים
הם האנשים הכי מסוכנים
כשאתה מרגיש קורבן
הכל פרוץ,
אתה פוגע בכל מי שמסביבך
הצורך לשרוד
למלא את החורים בנשמה שלך
להשיג את מה שאתה חושב שאתה צריך
בדרך לא דרך
ואתה עיוור.
סליחה שפגעתי בך.
אני מצטערת שלא ראיתי אותך
לא שיתפת ואני לא שאלתי
ואני כבר לא מרגישה אשמה
שנתיים עברו מהיום הזה
שתלית את עצמך על העץ בגינה
ותוך כמה דקות
רוח החיים שלך יצאה מהגוף היפה הזה,
להמשיך את המסע בדרך אחרת
הלוואי שהנשמה שלך מצאה מרגוע
מקווה שהלב שלך יתאחה
איפה שלא תהיה בייבי
אני רוצה שתמצא כנות אמיתית
שתמצא את הקול שלך
ואת הגבולות שלך
ואת כל מה שהיה חסר
כדי להמשיך את המסע הזה כאן
אני כבר התרפאתי ואולי זה בזכות זה שהלכת מכאן
והשארת אותי מרוסקת
החוזק שלך והחיוך שלך
לנצח איתי, ואני לא אשכח
את המבט בעיניים ואת האש, אין לי איך לשכוח אותך.
הנקודת זמן שבה אתה באת לעולם הזה
והנקודת זמן שיצאת ממנו,
הכל חלק מהקסם.
אני אוהבת אותך,
סליחה.
