סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תעתועי אמת

לפני שנתיים. 19 במאי 2021 בשעה 19:20

 

בספרה של עדה למפרט "נפש עירומה" טוענת הפרופסור כפסיכולוגית אבולוציונית,

שהמקורות לסאדו-מאזו נעוצים אי שם באוסטרליה ביונק טורף הנקרא שד טזמני.

שד טזמני נבחר על ידי השדה הטזמנית בקרב מר, ובשעת קיום יחסי המין, הם נושכים וקורעים אחד את השני.

לקינוח כשהם מסיימים, הם חוזרים לקרב שיניים אכזרי ואחרון.

 

אם דרווין ועדה צודקים, קל מאוד להסביר את הנשיכה והמשיכה המטורפת

לביטוי היצרי הזה שטמון בנו, ביושבי הכלוב החופשיים.

 

ובעולם מקביל שמתקיים בו זמנית, יש את האדם החושב, בעל נאו קורטקס מפותח,

שלמד כמה דברים מחוכמת המזרח ואף סיגל והטמיע כמה תפיסות לגבי

מהו מעשה נכון ומוסר נכון, כוונה נכונה ומודעות נכונה, והמעברים בין הצדדים דומים לאותו

לוליין שהולך על חבל דק, ובלי האיזון שהוא משיג, הנפילה הצפויה בוא תבוא.

 

לכן בהפוגה שאחרי המפגש העוצמתי והפראי על שלל ביטוייו,

אין כמו הליטוף הסבלני,

החיבוק המכיל

והמבט שמחפש את האישון

ונח איתו.

 

שלמות

לפני שנתיים. 19 במאי 2021 בשעה 6:03

 

קדושה לאו דווקא נמצאת בבתי תפילה או מקומות קדושים אחרים.

קדושה נמצאת בחדר המיטות או בכל פינה ומקום אחרים.

זו קדושה שאני קבעתי אותה ככזאת והיא מוענקת ממני ומתוכי.

איך...? על ידי זה שאני רואה את מה שחבוי עמוק בתוך נימי הנפש שלך.

חש את הדבר הזה שמבקש שייראו אותו, שיבחינו בייחודיות שלו.

אין אחד ואין אחת בלי זה. זה אינסטינקט, זה קדום, זה כמעט לא בשליטתנו.

" מי מסתתר מאחורי המסכה? חתול, מפלצת או ילדה יפה?" כתב פורטיס הגאון,

אבל על פי רוב החתול והמפלצת הן המסכות.

 

קדושה יכולה להיות תוך כדי הצלפות כשהידיים והרגליים קשורות ואין כל אפשרות לנוע.

קדושה מתאפשרת כשהיא ניתנת בהסכמה ולא כשהיא נלקחת, כי לכול גוף

יש את סיפור חייו וכול סיפור חיים מוטמע בגוף ולכן צריך לשמור וצריך להקשיב,

ותמיד זה חייב לבוא עם כבוד גם כשלכאורה ישנה סצנה משפילה.

כי אין כל השפלה בסצנה משפילה אם היא נובעת ממקור מכבד.

לכן תמיד זה מפעים, תמיד זה מרגש ובכלל לא מובן מאליו.

 

זה המגרש וזה המשחק. משחק חוויתי שמאפשר למתוח את הגבולות ולגלות מקומות חדשים.

זאת לא רק הכמיהה להרפתקה חדשה וזה לא רק היצר המיני.

אפשר לקחת את המשחק הזה למחוזות מאוד רחוקים של התפתחות.

 

התעלות.

לפני שנתיים. 18 במאי 2021 בשעה 19:19

"איך זה שהיא מאפשרת את כל זה...איך היא נותנת לכול החיה הזו להתפרץ החוצה...?

בלי לגרום לרגשות אשמה, בלי ייסורי מצפון בלי לבקש התנצלות.....

מה זה העונג הזה....? עד לאן טירוף החושים הזה יכול להגיע.....?

 

היא מדהימה ביכולת הווירטואוזית שלה להכיל את ביטויי התשוקה הכי עזים, פראיים וראשוניים שחבויים עמוק בגוף.

אין כמוך, סאבית שמאפשרת את זה. אין כמו האישה הזו, שמעניקה את האופציה הזו.

נשלטת עם שליטה עצמית גבוהה. עם עוצמה בלתי מתפשרת של התמסרות.

לו רק היית יודעת כמה שאת קרובה אל לחופש....."

 

התמורות שהיא מקבלת שייכות לעולמה הפנימי וודאי שמשתנות מאחת לשנייה, אבל הפליאה שלי תמיד שם.

היא תתקיים כי יש בתוכי צדדים הפוכים 180 מעלות מאותו צד פראי וחייתי, צדדים שמזכירים יותר נזיר זן

שמתמקד בנקודה אחת מבלי לזוז ומגיע להתעלות והתמוססות מתוך הפסיביות ורק עם התודעה. 

אותו נזיר שלא יפגע בנמלה ויתרחק מכול מופע של חייתיות כלפיה ויעטוף אותה ברכות של בודהה.

 

ויש את החופש לנוע בתוך כל המנעד הזה.

ויש את החופש לאפשר לכל זה לקרות.

ויש את החופש לחיות.

ויש את החופש.

 

פשטות.