עלילות של לילית

אהבתי את מה שראיתי! 😱🥹

בוקר טוב וסופש נעים!

כל כך שנאתי את הסדרה הזאת כשהאחים הקטנים שלי היו רואים אותה. במיוחד את הקטע שהם חוזרים בדיוק על אותו התוכן, פעמיים. בדיוק אותו התוכן...

אבל כרגע...

כל מה שבא לי זה...

עוד הפעם, עוד הפעם!

באמת למה לא סופ"ש היום?! (ראו פוסט קודם).

אבל הם שם.

יש משהו חשוב אצלי בלשוחח יום אחרי. מעניין אם מתישהו אהיה במערכת יחסים כזאת שלא ארגיש את הצורך הזה.

אין לי כוח לכתוב. חפרתי אתמול. הלכתי לעבוד (או משהו).

מכירים את זה שמשהו קורה, שהוא כל כך שונה מהיומיום שזה חייב להיות סופ"ש או חג כלשהו?

משהו כל כך שונה ועוצמתי, שאין מצב שביום אחד, למחרת, תחזרו לשגרה כאילו כלום לא קרה?

מכירים?

אולי זה קרה לכם פעם אחרי חופשה? אני בכנות אף פעם לא הייתי בחופשה.. אבל אם אהיה, אני מקווה שזה ירגיש בדיוק ככה.

"לילי, אולי זה אתר בדסמי ואת חייבת לדבר על סקס עכשיו?!" אתם כנראה שואלים את עצמכם, אבל כאילו אותי...

לא. אני לא חייבת לכם כלום. אבל טוב נו.

ברור שזה היה בדסמי.

ערב של קסם שמלא בדסמ וסקס ואפילו קצת חיבוקים והתכרבלויות.

ערב שנגמר מוקדם מידי. מהר מידי. עם כל כך הרבה טעם של עוד, שקשה לי לתאר.

האוזניים כבר הפסיקו לצלצל מהסטירות שלה.

הזין העבה שלו, כאילו עדיין בתוכי. זה כמו אחרי שבלעתם כדור, אבל זה מרגיש בגרון, למרות שזה כבר לא. אז בדיוק כזה. גם בגרון קצת.

התחת מרגיש את מה שמחר (בתקווה) יהיה צבע כחול יפה. משהו לזכור אותם...

חחח סתם. כאילו שאני אוכל להפסיק לחשוב עליהם 😅

מספיק תיאורים בדסמיים ומיניים? לא? תתמודדו. לא על זה הבלוג.

הפוסט הזה בשבילי, הוא הטיפה הזאת שקפאה באוויר, והמצלמה עושה 360 מעלות סביבה. ואתם רואים אותה נופלת בסופר סלואו מואושן. (איות מושלם! לא לקנא!).

אני רוצה להנציח את הרגע הזה.

אני עדיין בתוך זה. כנראה גם מחר אהיה. ולמרות זאת אצטרך לעבוד. מבחוץ, הם לא ידעו... מה עובר לי בראש. כמו אותו כדור (או זין ממש עבה) בגרון. ככה הם ישארו גם במחשבות. כבר לא פה. אבל כל מידי פעם, אושיט יד כדי לנסות לגעת בהם.

להרגיש את כל זה שוב.

פאק אני דביקה וקיטשית.

בזה דווקא מותר לכם לקנא.

עד כמה זה היה מיוחד לי?

גם אם זה היה חד פעמי, לא הייתי מצטערת לרגע. (ואני כבר ממש לא בקטע של חד פעמי! ממש לא!).

לא מצטערת. אבל אולי בוכה קצת. פעם אחת כזאת לא מספיקה. מספקת. אך לא מספיקה. חייבת לפחות עוד 4 כאלה (מספר אקראי שכזה).

היו שקראו לי קטנה. אבל זה לא היה נשמע טוב  כמו שזה נשמע כשהיא אמרה את זה.

היו שקראו לי כלבה. אבל זה לא גרם לי לרצות לנבוח, כמו שזה גרם כשהוא אמר את זה.

אני חייבת להפסיק לכתוב. מחר יום רגיל!!!

לילה טוב.

ותודה. כל כך הרבה תודה, שאין לי מספיק מילים.

לא התעוררת ב2 בלילה ביום שאתם ממש חיייבים את כל הכוחות שלכם?

השאר זה בונוס.

הרגע הבנתי משהו.

אני מאולפת. אבל קצת מכל אחד ואחת ששלטו עליי. לא הייתי מקולרת או משהו, אבל היו לי כמה מערכות יחסים הירככיות/בדסמיות. וזה מרגיש כאילו מכל אחת לקחתי משהו.

לא בהכרח משהו טוב, כמובן. הרי בואו, לא כל השולטים/ות באמת ישפרו אותכם בתור בן אדם.

אבל לדעתי אני יחסית בסדר.

יש לי עוד המון מה ללמוד.

אבל כל מידי פעם כשאני באה להגיד משהו או לכתוב משהו או לעשות משהו, אני חושבת רגע. קול נוזף של שולט כזה או שולטת אחרת עולים בראשי.

מזכירים לי לא לזלזל בעצמי מולם. להיות וולגרית יותר. או צנועה יותר. להיות שקטה יותר. לשלוח יותר הודעות. להפסיק לשלוח הודעות עד שיפנו אליי. לשלוח תמונות ערום. לא לשלוח תמונות ערום בלי אישור... הרשימה עוד ארוכה.

וכל פעם אני מנסה (ומצליחה חלקית) , להתחיל מחדש. לא להשליך על הזה , את מה שהיה עם ההיא.

אין לי כוח לחשוב על משפט מסכם ומסקנה מעניינת שגורמת לכם לחשוב עמוק... אז זה לא טד טוק...

אבל תודה שבאתם לטד טוק שלי 😅

לא מאמינה שהתעוררתי בחמש וקצת.

מי עושה את זה?!

מרגישה שהגוף שלי מתעלל בי.

לא ssc.

שיהיה לכם שבוע טוב!

זה ללא תוכן מיני או בדסמי (זה נחשב אזהרת טריגר? 😅).

מה שבכותרת. היו דברים. קניתי משהו חדש. פגשתי אנשים. אבל איכשהו, התחושה "אפורה". חסרת צבע.

לא רע לי. לא מתלוננת.

סתם.

מוזר.

כי יש לי חדר שאני מנקה עם הידיים, בלי מגב.

הלוואי בקרוב, סיבות טובות יותר 🤞

*ניקיון זה גם חשוב אבל!!!

חשמל. מים. סתם סתם.

שיחות היכרות עם אנשים.

אני יודעת לזהות דגלים אדומים 🚩 בולטים כשהם קורים (לרוב).

אבל לפעמים שום דבר מיוחד לא נאמר והשיחה לא זורמת. ועם אחרים זה הפוך. השיחה תקועה אפילו, אבל בא לי להמשיך אותה עוד ועוד (אני חופרת, תרגעו).

זהו. אין מסקנה מיוחדת. 😊

תודה שקראתם