לפני 8 שנים. 17 בספטמבר 2016 בשעה 9:33
יש לה פה בצבע פטל שאומר מילים מלוכלכות, אין לה טלפון אבל הרבה כתובות, תשארי איתי, אני אומר, עוד לא אהבתי אף אחת כמוך והיא צוחקת, די עם השטויות, אתה תיגדל ואז תראה, יש כמוני אלף בחורות. אהובתי בת החלוף לוחשת לי שהסוף שלנו מתקרב אליי. אהובתי, גבוהת מעוף, מבקשת שאטרוף רק את הקיץ הזה, ודי. אהובתי שאין לה חוף נשבעת לאסוף למזכרת את דמעותיי.
היא שונאת ללבוש פיג'מה וחדרים ללא ראי היא הפסיקה לעשן וגם לשכב איתי, אבל אני נשאר ומתחנן: אל תוותרי עלינו, מותק, נסתדר,
נסתפק בנשיקות, יש את אתמול ואת הלילה, ועוד אלף גלגולים לחיות אהובתי בת החלוף...
אני עוד ער כשהיא נרדמת מסדר ת'חדר, פותח קצת את החלון. הרופא שלה, מספר אחד בארץ, גם הוא הולך עכשיו לישון. אני נשאר לעוד משמרת, רק קופץ להביא קפה מהמזנון, כשאני חוזר אני רואה שהיו לה אלף לפניי, ואני, האחרון. 
