בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות של קסם

לפני 19 שעות. 31 ביולי 2021, 15:13

אני לא יודעת אני לא מצליחה למצוא אחת

מה הפואנטה? לשבת ולרשום עליך?

לספר לך כמה אתה מיוחד ?

אתה לא כאן,אתה לא קורא את זה ואתה לא איתי (ואני שלמה עם הבחירה שלי)

אבל אני בכל זאת אומרת לך אתה מיוחד

כי אתה כזה, גם אם אתה לא מודע

 

אני לא מצליחה שלא לחשוב עליך מידי פעם

פעם הייתי מתעצבנת על עצמי שאתה נכנס לי למחשבות

על זה שאתה מתגנב למקומות שאתה לא אמור להיות בהם

היום אני כבר לא מתעצבנת אני מבינה שתמיד אני ארצה לדעת אם אתה עכשיו מחייך אם אתה עכשיו נאהב

ולא לא בגלל שאני רוצה שתיהיה שוב חלק ממני

לקח לי הרבה מאוד זמן לנקות אותך מתוכי

(ועדיין יש דברים שלא מפסיקים להזכיר אותך)

 

זה רק בגלל שאני רוצה שיהיה לך טוב זה הכל

כשהלכתי לא היה לך טוב וכאב לי (כמו שלא כאב אף פעם)

כאב לי שכאב לך,כאב לי שכואב לך בגללי

כאב לי שאתה לא מחייך 

בגלל זה עזבתי,עזבתי כדי שתחזור לחייך

החיוך שלך זה מה שתמיד שבה לי את הלב

ואם אתה לא מחייך,איך יכולתי להישאר?

 


אז אתה מחייך עכשיו? אני תוהה לעצמי

אני מקווה שאתה מחייך עכשיו

בא לי שתחייך תמיד.

לפני יום. 30 ביולי 2021, 19:37

לא קורה הרבה פעמים שאני נשארת בלי מילים

בדרך כלל זה רק שאני חושבת שכדאי שאשתוק (מיותר לציין שזה לא קורה הרבה)

אבל אתה משאיר אותי בלי מילים

לא פעם לא פעמיים, משאיר אותי בלי מילים

מנתק לי את חוט המחשבה וכל מה שיש לי בראש זה אותך

אתה מצליח להפתיע אותי

אתה מצליח לגרום לי להסמיק ולחייך

אבל הכי הרבה אתה גורם לי להתרגש

המילים שלך כל כך טובות,כנות,אמיתיות

הן תמיד מכילות דאגה והבנה

הן תמיד גורמות לי להרגיש בטוחה

שגם אם אני אפול אז יש מי שירים אותי

מישהו שתמיד רוצה בטובתי

אתה מצליח להשאיר אותי בלי מילים

זה לא קל,אני יודעת שאתה יודע

אבל אתה מצליח

ואני לא רגילה, לא רגילה להישאר המומה

תמיד יש לי מה להגיד

אבל אתה,אתה משאיר אותי בלי מילים

מעניין אם אתה יודע כמה אתה מיוחד?

שיש לך כישרון שאין לאף אחד

להיות חבר אמיתי בתוך ים של צביעות

בלי שום מסכות או הסתתרות

פשוט כן ואמיתי, רק רוצה בטובתי

אני יודעת שאתה יודע שזה הדדי

אתה תמיד תהיה איתי

תמשיך להשאיר אותי בלי מילים, זאת לא תחושה שאני מכירה אבל אני חייבת להגיד שאני מתחילה לחבב אותה

לפני 5 ימים. 27 ביולי 2021, 10:04

בא לי להגיד לך כל כך הרבה דברים

בא לי לספר לך אינספור סיפורים

יש כל כך הרבה דברים שבא לי שתדע

אבל לפני הכל בא לי שאתה תשמע

שחתיכה מהלב שלי נשארה אצלך

ואני יודעת שאני לא עומדת לקבל אותה בחזרה

כי אני זאת שנתתי לך אותה

אני יודעת שלנצח תטפל בה ואני יודעת שיהיה לה טוב

כי אתה, אתה מיוחד לא ברור אם אתה שם לב

לאט לאט אתה פותח לי את הלב

גורם לי להסמיק

גורם לי לחייך

מקשיב ותומך, גם כשזה כל כך קשה לך

ואני, אני כל כך מעריכה כל עצה והכוונה

אומרת תודה לכוכבים ששלחו לי אותך

אי של שקט בתוך כל הרעש

אי של רעש בתוך כל השקט

אוזן קשבת אמיתית שרוצה רק בטובתי

ואתה הרי יודע שזה הדדי

אתה תמיד תיהיה חלק מהחיים שלי

גם אם יש דברים שאני לא יכולה להגיד

גם אם לעיתים אני רק יכולה לרמוז

אני יודעת שתבין אני יודעת שתעזור

אתה, למה זה כל כך קל לדבר איתך?

בא לי לצעוק לך שאני שלך

אבל אני לא יכולה (לא כרגע)

ואני יודעת שאתה מבין ואני יודעת שזה קשה

אבל חברות כמו שלנו לא מוצאים הרבה

אז תמשיך להיות אתה

ואני אמשיך להיות איתך 

אני מבטיחה 

לפני 6 ימים. 25 ביולי 2021, 15:53

אני זוכרת את השישי ההוא, כשחשבת שאני אעזוב אותך

(כמה דבילי זה נראה לי אז מי היה מאמין שכמה חודשים אחריי זה בדיוק מה שיקרה)

מסע השכנוע שלי לזה שאני לא הולכת לשום מקום לא עזר בשום צורה

נסעת על 120 קמש כל הדרך אליי

תצאי החוצה פקדת עליי שום דבר בטון שלך לא היה מנחם

ירדתי למטה  אתה עמדת ליד האוטו מזיע,יצאת באמצע האימון

פתחת לי את הדלת, היי מלמלתי ונכנסתי לאוטו עם ראש מושפל עוקפת אותך מהר

נכנסת אחריי, שמת חגורה והתחלת לנסוע..

מחזיק לי את היד חזק ממש,כואב

המבט שלך על הכביש,לא מסגיר כלום

נסעת לחניה קרובה ועצרת בצד

הסתובבת אליי, עם דמעות בעיניים לא משחרר לי את היד האחיזה שלך רק מתהדקת

יכולתי לראות את המבט שלך, את הכעס את העצב את הבלבול

האמת שאני חושבת שאני הייתי מבולבלת לא פחות ממך, אין לי מושג איך הגענו לכאן הבוקר התחיל מדהים לגמרי לא ברור איפה הייתה התפנית,זה אפילו לא היה ריב.

בקול נוקשה שאלת אותי מה קורה?

תגיד לי אתה-עניתי(בלב שלי רציתי לצרוח שאני לא מבינה אז איך תיהיה לי תשובה)

משכת אותי מהיד,תשבי עליי פקדת

שחררתי את החגורה והתיישבתי עליך, תפסת לי את הירך כל כך חזק שצעקתי, לא שחררת המשכת ללחוץ

מה קורה? שאלת שוב

אני בקושי מצליחה לדבר,לא קורה כלום-מילמלתי

אני לא יודעת מה להגיד לך-כבר צעקתי עליך

לחצת חזק יותר כל הגוף התקשה לי בשניה לא יכולתי לזוז

תגידי לי- אני אשאל עוד הרבה פעמים? מה קורה? תדברי.

לא הצלחתי לדבר אז חיבקתי אותך,חיבקתי אותך הכי חזק שיכולתי

שתבין,שתרגיש,שתדע שאני שלך

ככל שחיבקתי יותר חזק ככה בכיתי יותר,ניסיתי לעצור את הדמעות אבל לא משנה כמה ניסיתי זה לא עבד

האחיזה שלך נרגעה תפסת אותי ב2 ידיים הצמדת אותי לחזה שלך, כל כך חזק שהיה לי קשה לנשום

יכולתי להרגיש את פעימות הלב שלך, את הנשימות שלך את הרעד שעובר לך בגוף בזמן שאתה מחבק אותי

העולם מסביב נעלם המגע שלך עטף אותי

לחשת לי באוזן אז ככה אמור להרגיש חיבוק אמיתי

זה הפתיע אותך, זה הפתיע גם אותי

מאז כל החיבוקים הרגישו ככה,אמיתיים

  

לפני שבוע. 22 ביולי 2021, 11:36

אין הרבה פעמים שאני חושבת על העבר, העבר מקומו שם בעבר הרי אם הוא היה טוב בשבילך הוא לא היה חלק מהעבר הוא היה חלק מההווה (ובתקווה גם חלק מהעתיד)

ולכן אני מאמינה בלב שלם שמי שלא חלק מהחיים שלי,לא נמצא בהם מסיבה מסוימת

אנחנו פוגשים אנשים לפעמים לתקופות קצרות לפעמים לתקופות ארוכות ולפעמים לכל החיים

כל אחד בא ללמד אותנו משהו אחר,משהו על עצמנו,על החיים שלנו,על התפיסה שלנו

וברגע שהוא סיים לעבור איתנו תהליך מסוים הוא בעצם סיים את תפקידו בחיים שלנו ואנחנו בחיים שלו

 

אבל לעיתים נדירות,כשהלילה כבר כאן,הבית שקט והכל חשוך

בימים האלה שאני שוכבת לבד במיטה,מתהפכת מצד לצד ולא מצליחה להירדם..

אז הם חוזרים, האנשים האלה שצריכים להישאר בעבר

הם מתגנבים לאט למחשבות, גורמים לך לחשוב שאולי פעם היה יותר טוב

אולי לא באמת הייתי צריכה לקום וללכת, אולי עשיתי טעות

פתאום אני נזכרת ביום ההוא, או בהרגשה שהייתה

כל כך קל ברגעים של השקט לשקר לעצמך, אין מה שיעצור אותך

אתה מספר לעצמך סיפורים כמה טוב היה לך, אתה נזכר באיזה חיוך או יום מושלם

וכל מה שהיה מסביב פשוט נעלם

 

ואז מגיע הבוקר ואיתו גם הפכחות, אני מצחצחת שיניים ושוטפת פנים

ומציפים אותי כל הרגעים הרעים, התחושה של התהום שנשארה אחרי,הזמן שהיה צריך לחלוף כדי ששוב אחייך

הנפש הפגועה שליוותה אותי כשהלכתי והדמעות שלא עצרו גם כשממש ביקשתי

ואז אני נזכרת למה העבר הוא בעבר, למה הגיע הזמן לדרך חדשה,למה סוף סוף יש לי מקום לאהבה חדשה

למה השארתי אותכם שם בלעדיי

 

כי בסופו של דבר לא הייתם טובים אליי.

לפני שבוע. 21 ביולי 2021, 23:32

זה נכון, אבל זה לא נגמר בזה..

לא בא לי סתם לישון איתו

בא לי שהוא יעטוף אותי, בא לי להרגיש את החום גוף שלו משתלט עליי

בא לי לשמוע את הנשימות שלו קרוב לאוזן ולהרגיש אותן על הצוואר

בא לי להרגיש את החזה שלו עולה ויורד על הגב

את הרגליים שלו תופסות את הרגל שלי חזק

בא לי שהוא יעטוף אותי, להרגיש קטנה בתוך הידיים שלו

לצלול לתוך החיבוק שלו להניח את הראש שלי על היד שלו להיצמד אל החזה שלו

ולנשום אותו עמוק

בא לי לישון איתו ולהרגיש שאני שלו והוא שלי

לפני שבוע. 20 ביולי 2021, 13:28

הימים, הם עוברים

לאט, אבל הם עוברים

הרגלים שונו,הבקרים נראים אחרת

גם הצהריים והערב הם לא אותו דבר

דברים השתנו הכל נראה אחרת

 


הנפש היא לא אותה הנפש

והכל מרגיש שונה

 


צריך ללמוד ולהתרגל מחדש

צריך להתרגל לדרך חדשה

צריך למתוח גבולות

וללמוד שוב להיפגע

 


הימים הם עוברים

לאט,אבל הם עוברים

וגם אני עכשיו כבר אחרת

ולהיות אחרת לא אומר שזה רע

זה רק אומר שעכשיו אני שונה

לפני שבוע. 19 ביולי 2021, 17:33

לפני שבוע. 19 ביולי 2021, 13:51

קנאה היא רגש נורא, היא גורמת לך להתכווץ מבפנים

להרגיש שאיש קטן מוחץ לך את כל האיברים הפנימיים

היא גורמת לך לפעול בחוסר  היגיון ולאבד את הדעת

היא גורמת לך לעשות שטויות ולהוציא את הצד הכי מכוער בך

היא מערערת לך את הביטחון ועוצרת לך את הלב

היא לא נותנת לך לנשום וזה תמיד  כואב

תמיד זה מרגיש כאילו מישהו דורך לך על הלב

 

קנאה זה רגש שאני לא מבינה

ככל שאכפת לך יותר ככה היא יותר חזקה

תפתח את הלב ותצפה להיפגע

 


אבל אז אני שואלת את עצמי אם אני מוכנה לוותר עליה, על הקנאה

לוותר על כל מה שמגיע איתה

על החיבור, על הקרבה,על אהבה

 


ואני יודעת שאני לא מוכנה, לא מוכנה לוותר על הכאב או על התחושה

לא מוכנה לוותר על כל מה שנלווה

אז בואי קנאה, אני מוכנה 

לפני שבוע. 18 ביולי 2021, 14:15

טוב זה לא מדויק..

כשהכרתי אותו בפעם הראשונה יכולתי להרגיש שהוא שונה, זה הורגש בנוכחות שלו בצורת דיבור שלו ובעיקר בהחלטיות שלו

הכרנו באתר שלא קשור לעולם הבדסמ בכלל

בפעם הראשונה שראיתי אותו במציאות קרה לי משהו שלא קרה אף פעם, לא הצלחתי להתנגד, לא חלילה שמשהו נכפה עליי, אבל רק הכרנו וכל דבר שהוא ביקש פשוט עשיתי,לא כי הוא הכריח כי רציתי

משהו בטון דיבור שלו היה מרגיע ונוקשה בו זמנית

הוא מבקש אבל הייתה נימת ציווי ואני פשוט עשיתי

וככה לאט לאט חלף לו הזמן, כל פעם היו בקשות/שאלות

תשלחי לי תמונה כשאת קמה

תספרי לי מה הלוז שלך השבוע

מה אכלת היום? מה שתית?

מה את לובשת? איפה את מסתובבת?

מתי אני רואה אותך?

ואני? אני עפתי על זה שלמישהו כל כך אכפת ממני,מתעניין בי כל דקה,שולח לי תמונות ושירים מנהל איתי שיחות נפש ארוכות כל יום כל היום

יום אחד הוא ביקש שניכנס לאינטרנט שאני אראה אם בא לי משהו, הוא מילא את העגלה בחטיפי אנרגיה ,ויטמינים,קרמים,תה,דיפיוזר ושמנים..

לא הבנתי למה, לא הבנתי למה הוא צריך לקנות לי(אני לגמרי יכולה לקנות בעצמי) למה אכפת לו איזה חטיף אנרגיה אני אוכלת או איזה קרם אני מורחת..

הגיעו הדברים וצילמתי לו את החבילה-״נראה לי שעכשיו מתאים שתשתי תה ותדליקי את הדפיוזר תשימי לך שמן בריח וניל ותשתי מהתה המרגיע״

אוקיי, אם זה ייעשה לו טוב? מה אכפת לי?

וככה חלף הזמן הודבק לי כינוי (שעד היום עושה לי צמרמורת מזל שאף אחד לא מכיר אותו)

הדרישה לתמונות עלתה,התעניינות לא הפסיקה לרגע, כשכאב לי כאב לו,כשחייכתי הוא היה חייך,שבכיתי הוא היה בוכה.

החיבוק שלו היה מרגיע יותר מכל סם שקיים

הוא היה מחבק והעולם היה נעלם,כל הפאסון והאגו היו נמסים ואני הייתי מתקפלת לתוך הידיים שלו שייעטפו אותי כמה שיותר

הוא העריץ אותי,את כל כולי כמו שאני ואני אותו על כל מי שהוא ועל כל מי שהוא בשבילי

יום אחד זה פשוט נחת עליי, אין חלק בחיים שלי שהוא לא נוגע בו

הוא יודע ומחליט מה אני מריחה

הוא יודע ומתערב במה שאני לובשת

אני מתלבשת יפה כי אני צריכה לשלוח לו תמונות

הוא יודע את הלוז שלי בעפ ויודע איפה אני נמצאת

הוא יודע מה אכלתי וגם נותן את דעתו כשזה לא מספיק לטעמו

הוא נמצא בכל מקום!!הוא השתחל לי לתוך הורידים

נבהלתי,מאוד!! איך יכול להיות שבן אדם חיצוני נכנס לי ככה לתוך החיים ואירגן אותם מחדש? איך לא שמתי לב שזה קורה? ומה קורה כאן?!

חזרתי לפרופיל שלו באתר-עברו חודשים מאז שנכנסתי לשם אני אפילו לא יודעת למה חזרתי לשם..

גיליתי שם שני מילים שככל הנראה קראתי ולא התייחסתי או לא שמתי לב

כשניתן-שולט

בום!! איך פספסתי את זה? איך לא שמתי לב? הוא לא הסתיר, זה כתוב שחור על גבי לבן!! (הייתם חושבים שלפחות בסקס אני אשים לב, אז מה אני אגיד לכם תמיד העדפתי את זה קצת יותר אגרסיבי)

ומה אני אגיד, אני בהחלט נתתי..

אף פעם לא סיפרתי לו על זה,על זה שלא ידעתי למה אני נכנסת,על זה שלא היה לי מושג..

על איך באלגנטיות הוא נכנס לי לחיים ושינה לי אותם מקצה לקצה בלי שאני אהיה מודעת למה שקורה

ככל הנראה שאף פעם כבר לא אספר,אנחנו כבר לא ביחד וזה בסדר,זה נגמר כי זה היה צריך להיגמר (וטוב לי עם זה) 

אבל קשה לי שלא לתהות אם לפעמים הוא שואל את עצמו איפה אני מסתובבת 😉