אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Dom Dominic - DD

ללוציפר הרבה פנים ושבעה חטאים

Gula לוציפר
Avarritia ממון
Ira אשמדאי
Acedia לוויתן
Superbia בעל זבוב
Invidia שטן
Luxuria בעל פעור
לפני יומיים. 20 בספט׳ 2021, 7:35

 

 

יש משהו בשקט של הבוקר, השמיעה והחושים חדים יותר, והצלילים שבוקעים מתוך השקט מדוייקים משהו שמסדר את המחשבות, מחשבות שהפכו עם הזמן לגוונים שחור אפור. 

גם הצבעים בבוקר, כל כך מדויקים כאילו מישהו כיוון אותם לנראות מקסימלית, צבעוני ויפה, לפני כל הפיח והעשן שיגיע בעוד שעה, מזכיר לנו את השגרה האפורה של החיים.

יש מעליי עננים אפורים, מורידים עליי מבול של גשם, גשם של אכזבה, ריקנות, כישלון, תסכול.

אני כבר לא רואה את הצבעים, לאט לאט הפכו לדהויים כמו תמונה עם זכרון ישן ומתוק, תמונה שצולמה במחשבה על ילדה יפה עם נק חן על סנטרה שהביאה לי את כל צבעי הקשת וניחמה. 

נחמה, אני צריך את הנחמה הזאת שתחזיר לי את הצבע את החיוך, שתמלא אותי באנרגיות, לא מוצא את הנחמה, חפשתי אותה, מצאתי אותה, רמזתי לה וגם אמרתי לה, בואי תהיי מלכה לצידי, תפסיקי להתהלך בשערי העיר מחופשת, תפסיקי לחפש את צהלות וצעקות ההמון השואג לעוד פיסת בשר, תנוחי עליי ואנחם אותך כשאת מרגישה בודדה. 

הנחמה לא הגיעה, נשארתי לבד נלחם עם השדים של עצמי עם המחשבות והשגרה האפורה של החיים.

אולי אחרי הגשם יתפזרו העננים והנחמה תבוא תושיט את ידה ותרים אותי לבוקר צבעוני. 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 ימים. 17 בספט׳ 2021, 21:55

 

 

***הכי שטחי שלי עד היום***

 

 

 

Dom Dominic

 

 

לפני שבוע. 15 בספט׳ 2021, 13:05

 

מה הקטע היום עם הסליחות?? 

לא צריך יום מסויים לסלוח לעצמכם או למישהו אחר. 

כל יום הוא יום טוב לסלוח

תהיו טובים בכל יום, גם לעצמכם, ותסלחו לעצמכם על האתמול ותהיו טובים יותר למחר. 

 

לפני שבוע. 14 בספט׳ 2021, 11:58

אל תבכי בת של מלך לא משיבים ריקם את דמעותייך.

אני יכול להתמודד כמעט עם כל דבר בחיים שלי, ובגבורה.

הדבר היחיד שעדיין לא הצלחתי להתגבר עליו זה בכי של אשה,

אבל בכי אמיתי, כזה שפורט על נימי הלב שגורם לך לצמרמורת בכל הגוף, בכי כואב, מסתכל, שמגיע מחדרי הלב ואין לך שליטה עליו. 

על זה אף פעם לא אהיה מסוגל להתגבר, כל השרירים והמראה הקשוח והחומות נופלים ברגע למראה או למשמע בכי של אשה. 

ואם זאת אשה אהובה וקרובה ללב אז לפעמים גם תהיה בזווית העין נקודה מנצנצת.

מוקדש ל- ב

לפני שבוע. 12 בספט׳ 2021, 7:20

חברה טובה, חכמה ואינטיליגנטית  אמרה לי פעם אתה גיבור על במלוא מובן המילה, מציל אנשים, לוקח על עצמך משימה של מטפל, מעצים, לוקח את כל העולם על שתי הכתפיים שלך.

בא לי להגיד לך תרפה, תשחרר, יש דברים שהם לא בשליטה שלך, אתה לא יכול לקחת אחריות על אחרים.

אני לא מרגיש גיבור, אני חושב שאנו כבני אדם צריכים לעזור לחלש, למי שנמצא במקום נמוך באותו הרגע, למילה יש כוח מאוד חזק, אתם לא יודעים כמה מילה אחת יכולה לעשות לנפש, גם לטוב וגם לרע, אני מנסה להתמקד בטוב.

אני פלסטר, הן מוצאות קצת נחמה במילים שלי ואני משחרר אותן או שהן משתחררות לבד או בוחרות להישאר עוד קצת.

לפעמים אני מרגיש כמו מעבורת, מעברות היא ספינה רחבה, קצת כמוני, שמעבירה מכוניות ואנשים למרחקים קצרים יחסית. המכוניות והנוסעים עולים למעבורת דרך פתח ענקי שזה הלב שלי ואז היא ממשיכה מיד בדרכה לפעמים הן באות שוב לבקר את המעבורת ואני שמח לארח אותן ולפעמים הן לא באות, ולפעמים הן נשארות איתי על הסיפון.

וברגע שיש שקט במעבורת אני מחייך לעצמי ואומר שכבר לא צריך פלסטר היא שוב מצאה את דרכה וזה ממלא אותי באושר

אז אם את במעבורת שלי, דעי שזה רק זמני, תנשמי,תנוחי תביטי בנוף עד שנגיע לגדה.

 

לפני שבוע. 10 בספט׳ 2021, 22:20

 

זה היה בתחילת האביב, אמרתי ל- X הנשלטת היפה שלי שהיא הולכת לקבל הפתעה.

X- נשלטת יפה בשנות השלושים, היינו יחד כ-3 שנים( אולי יהיה פוסט בנפרד על למה אנחנו כבר לא יחד ) יש לה עיניים בצבע אפור כחול, שיער שחור פחם, שפתיים מלאות ובשרניות, אינטליגנטית, חכמה וכריזמטית זה חשוב לי בבחירת הנשלטת אני אוהב אותן חזקות כי אני מזדיין עם השכל לפני שאני פותח להן את הרגליים ומתענג על הבשר החי, נושך כל חלק, מסמן כל פינה בגוף המושלם כמו זאב שלא אכל ימים ארוכים.

 X שאלה מה ההפתעה הסברתי שאם אגלה זו לא תהיה הפתעה, שמעתי את X מחייכת מבעד לנייד, אוחח אני מכיר את החיוך השובב הזה חיוך שרק חצי שפה עולה למעלה חיוך כל כך מחרמן שגורם לי לזקפה כל כך קשה.

אמרתי ל-X שתלך להתקלח תלבש שמלה שחורה קצרה וסקסית, סט לינג'רי תואם עם ביריות שחורות, הסט שקניתי לה אחרי הסשן הראשון וכמובן מסקרה שחורה וגלוס שקוף ככה אני אוהב אותה מינימום איפור מקסימום יופי וכמובן איך לא, הבושם האהוב עליי שאנל מדמואזל שרק מלהריח אותו אני באופוריה מטורפת.

אמרתי לה ושתחכה לי מתחת לבניין בשעה 22:00 בדיוק ולא לאחר היא יודעת שלא מאחרים לי יש לה כמה ערפיליות יפות בגווני צהוב, סגול ואפור עקב איחורים מסיבות כאלה ואחרות.

לבשתי את הטוקסידו השחור זה היה תחילת האביב עדיין לא חם כל כך אז זה היה נסבל, חשבתי איזה בושם לשים את הסאווג' של דיור או את הקריד איבנטוס, הקריד מחרמן לא פחות מהשאנל ומשאיר ברכב ריח ממכר, בחרתי בקריד.

יצאתי אל X בשעה 21:45 היא במרחק 15 דק ממני הגעתי לבניין והיא ישבה שם על הספסל היופי שלה מהמם ועם השמחה הסקסיות והקצרה כשקמה מהספסל היא יודעת שאני אוהב את הפלחים היפים והסקסים שלה, התכופפה והרימה את תיק הגוצ'י שלה והשמלה עלתה ושני הפלחים צצו יחד עם הביריות השחורות זה מספיק כדי לעורר את הזקפה מחדש, אני ג'נטלמן יוצא לכיוון שלה לוקח לה את היד ומושיב אותה בכיסא של הרכב שולף כיסוי עיניים, היא שואלת מה זה ולמה צריך כיסוי עיניים, חייכתי בחיוך שובב שמאפיין אותי ונשכתי את השפתיים ואמרתי לה הפתעה שכחת... היא חייכה בחזרה ושמתי לב את כיסוי העיניים.

התלבשנו כאילו אנחנו הולכים לקונצרט אבל בפועל היא לא יודעת שאני לוקח אותה לבית נטוש ביער ויום לפני הכנתי את כל המרכיבים לסשן הכנסתי לבגאז' 4 גלון מים, אזיקונים, אזיקים, כיסא מעץ, גאג', כיסוי פנים מבד ומגבת הכל היה מוכן מבעוד מועד.

אני נוסע לכיוון היער הכל שקט וחשוך הירח היה סופר נובה כל כך גדול יפה ולבן אני עוצר את הרכב, X שואלת אם הגענו ולמה כל כך שקט אמרתי לה שהגענו ושתהייה סבלנית אני פותח את הדלת שלה כמו ג'נטלמן מעמיד אותה לכיוון הרכב לוקח לה את הידיים מאחורי הגב ואוזק אותה , היא הייתה לרגע בהלם ושאלה היכן אנחנו אמרתי לה אנחנו ביער ואת הולכת לחקירה, הרגשתי איך הגוף שלה מתחיל להזיע, זיעה נעימה של הקרם גוף שהיא אוהבת ואני יותר, העמדתי אותה עם הגב לרכב כשהידיים שלה אזוקות והיא עם כיסוי עיניים העברתי בה אצבע על השפתיים הבשרניות מעכתי לה אותם ונתתי לה ביס כואב בשפה התחתונה היא כבר רגילה ולא הוציאה הגה מלבד החיוך המאופיין לה, המשכתי עם האצבע לכיוון השדיים הפיטמות היו זקורות המשכתי לרדת למטה מעלה לה את השמלה שם את האצבע על הדגדגן והיא כבר רטובה בדיוק כמו שאני אוהב.

הובלתי אותה לבית הנטוש ביקשתי שתחכה עד שאביא את הציוד, פאק הזעתי עד שפרקתי את כל הציוד הורדתי את החלק העליון ונשארתי רק עם המכנס, והגוף שלי חלק ומבריק בגלל הזיעה הנעימה שעל הגוף מהמאמץ. 

שמתי את הכיסא באמצע החדר פתחתי תאורה של הנייד שלי ושלה השבתי אותה פתחתי את האזיקים, קומי ותתפשטי ותשאירי את כיסוי העיניים, היא מסירה את השמלה ונשארת עם הלינג'רי השחור והביריות, שבי אני אומר לה ואוזק לה את הידיים  לכיסא שם לה על הפה גאג ואוזק לה את הרגליים, הורדתי את כיסוי העיניים וראיתי את המבט המפוחד שלה כשראתה את החדר של הבית הנטוש, תכלס בינינו זה בית קריפי אבל באותה נשימה ראיתי אותה מתחרמנת מהסיטואציה. 

ועכשיו אני מתחיל בחקירה, השאלה ששאלתי אותה היא עם מי בגדת בי כשהלכת למסיבה ( שכמובן אישרתי לה ללכת עם חברה), עכשיו היא לא יכולה לדבר וגם אני יודע שהיא לא בגדה היא נשלטת כל כך צייתנית נאמנה וטוטאלית שזה מעורר קינאה.

אני שומע מלמולים מבעד לגאג ולא מתייחס, מתקרב אליה תופס אותה בצוואר מסובב אותו ונותן לה ביס בצוואר ומרגיש את הפעימות לב שלה דרך העורק הראשי, אני רואה איך כפות הרגליים שלה מתכווצות, מתקרב לאוזן שלה ולוחש לה אנחנו נשאר כאן הרבה זמן ונותן לה ביס באוזן הולך מאחורי הכסא תופס לה את השיער מושך אותו לאחור שואל אותה שוב עם מי בגדת, אולי את רוצה שאוריד את הגאג אני שואל, היא מהנהנת עם הראש, מוריד את הגאג, דום לא בגדתי עם אף אחד הייתי ילדה טובה.

אני לא מאמין לך, קורע ממנה את החזיה, הפיטמות שלה ורודות וזקורות צובט לה את הפיטמות ושומע אותה גונחת יורד עם היד לכיוון הכוס והוא מטפטף מרטיבות. 

שם את כיסוי הפנים על הראש שלה מכוון את הכיסא 45 מעלות ומתחיל לשפוך מהגלון מים על הכיסוי זה מדמה טביעה, עשיתי את אותה פעולה כ 3 פעמים לאחר מכן  מסיר לה את הכיסוי מהפנים, המסקרה השחורה נוזלת על הפנים היפות שלה והפנים רטובות ויפות כל כך, העיניים מבריקות, ושומע אותה אומרת אני לא בגדתי אני הילדה הטובה שלך דום, רק שלך. 

משחרר אותה מהאזיקונים היא נעמדת מביאה לי חיבוק וחוזרת על המשפט אני שלך דום תמיד שלך לא אבגוד לעולם, התיישבתי על הכסא שהיה כסא, תזחלי אליי על 4 היא מגיעה ואני מלטף לה את הראש ואומר אני יודע שלא תבגדי לעולם. 

 

 

 

לפני שבוע. 9 בספט׳ 2021, 9:22

גמדייי אח יקר, 

כמה צחקנו בקבוצה, היית קטן עם לב ענק, תמיד אמרתי לך את זה. 

לא רציתי להאמין לשמועות שרצו, רק לפני יומיים דברנו ואמרת שהכל בסדר.

כל כך עצוב ולא נתפס....

 

ת. נ. צ. ב. ה

 

😢

 

לפני שבועיים. 7 בספט׳ 2021, 14:49

 

מדבר איתך בקול מסוקס ואוהב אך כותב לך בקשיחות לא מוסברת, כאילו יש לי שני פרצופים, הרי ללוציפר הרבה פנים, הוא יכול להיות הגבר הנחמד ופתאום בשנייה הוא הופך לשטן. 

מראה לך דרך אחרת, ראייה מפוקחת על דברים שהיו תמיד כחידה עבורך. מעלה חיוך על פניך הלמודות קרבות, ואת לוחמת, לביאה, את לא יודעת אבל בסיתרי ליבי אני מעריץ את הכוחות שיש לך, ואת הנבחרת, למה הנבחרת את שואלת, כי לצידי יהיו רק נשלטות חזקות ולא חלשות אופי. 

ואני מהדק ומלפף חבל משי סביב צווארך כבדרך אגב, ללא תשומת לב מצידך, ותופס אותך אט אט, תווה את כורי העכביש בכדי ללכוד אותך כמו צייד מנוסה, ואת שקולה, בוחנת, נותנת מרפקים, לא מוותרת בקלות המאופיינת לנשלטת שרוצה להניח את ראשה על החזה ולשמוע מקרוב את דפיקות הלב שירטיטו לה אזורים אסורים. את לא רגילה להישלט, כמו סוס פרא שלא רכב עליו איש מעולם והוא היה אדון לעצמו. 

וכשהסוס פרא כדרכו מנסה להפיל אותי מהאוכף אני נעלם, אני לעולם לא נופל, רק שאת אינך יודעת שאני כאן, בוחן, מסתכל, בודק אני לא משאיר אותך מיותמת, אני אוהב, שומר ומגן. 

אני מלמד אותך דרך עיניי מה זה ציות, קבלה, נתינה, ענישה ואת לאט לאט מורידה את המגננות והחומות שבנית לך עם השנים ומתמסרת אליי. 

וזאת נאמנות... 

 

 

 

 

https://music.youtube.com/watch?v=F7VBnbt0_-w&feature=share

 

 

 

לפני שבועיים. 4 בספט׳ 2021, 12:54

 

אני מוצא את עצמי בשיכרון חושים, מרגיש אפתי, לא מעניין אותי כלום רואה רק אותה מול עיניי, את הסאבית המושלמת, זה נראה כמו נצח , כאילו אני מכיר כל מחשבה שלה, מכיר את הנפש הקרועה שלה ואת האהבה האין סופית שהיא יכולה לתת לדום הנכון. מבחוץ היא חזקה, ואני שמכיר אותה יודע שבפנים היא שברירית ושבורה, כמו כוס יין שנשברה אחריי שלגמו ממנה והשאירו אותה ריקה, כך גם היא מרגישה ריקנות ומחפשת שימלאו אותה, ירימו לה, היא מחפשת את תשומת הלב של האנשים, היא חצופה, היא גסה וטיזרית ומשתמשת ביופייה המהפנט שהיא בעצמה לא רואה אותו, היא מושכת אש היא פראית ועומדת על שלה, לפעמים סוררת לא נכנעת לצייתנות שעל ברכיה גדלה ואני כמו דום מכיל, משחרר את החבל עוד ועוד נותן לה את הבמה הבמה שהיא כל כך זקוקה לה כי אין לי בעלות עליה עדיין לא קיבלתי את הזכות לשלוט בה.
לא פעם נכוותי מהאש הזאת, האש שאופפת אותה, לא שהיא התכוונה שאשרף ממנה אבל נכוותי, בעולם מתוקן היא הייתה מגורשת מגורשת מהכלוב שבניתי לה אצלי בלב, מגורשת מהאהבה האין סופית שאני רוכש לה ואולי אז היא תרגיש מה זה לאבד משהו יקר, מה זה לאבד מישהו שרוצה אך ורק בטובתה, בטובה שהיא אפילו לא רואה, דום שלא רצה כלום, רק את מסירותה ואהבתה שכבתה עם השנים, שתצעד לידו ותרים את הראש הכי גבוה כי איתו היא תרגיש ביטחון אין סופי. היא לא רואה בטוב שלי חולשה כי היא יודעת שאני יכול להיות מאוד קשה, מאוד מכאיב עד כדי שיכרון חושים, מספיק מבט אחד קטן שיחזיר אותה להיות הכלבה הכנעה שהיא כל כך אוהבת להיות, אך היא כלואה בין רגש לשכל היא כל כך טוטאלית שזה מעורר קינאה, רגש שהרבה זמן לא חוויתי.
אני לא רוצה שהיא תפספס את הרכבת אני רוצה שהיא תעלה בזמן, הרבה מנסות לעלות לרכבת שדוהרת ב 200 קמ"ש, רכבת בנויה לתלפיות, חזקה מרשימה הן רוצות לדהור, אבל אני אטמתי כרגע את הכניסות ורק לה יש מפתח אני טוטאלי אליה אבל יש הרבה פיתויים בעולם הזה ואני לא רוצה להתפתות אני רוצה אותה האם היא תשכיל? הריי היא יודעת מה טוב בשבילה, היא בתוך תוכה יודעת שהיא רוצה להכנס לרכבת הזאת, אני רק מקווה שהיא לא תפספס את התחנה, אני בינתיים מעכב את הרכבת ברציף אבל לא אוכל לעכב להרבה זמן מקווה שהיא תפנים את מה שאני מזמן הפנמתי, היום הבנתי לראשונה את המשמעות של לאבד דבר יקר.

הגיע לרציף נוסעת חדשה, שאלה למה הרכבת מתעכבת ברציף, לא הייתה לי תשובה חכמה לתת, תעלי לקרון אמרתי. 

לפעמים צריך להבין בין השורות ולשחרר, לתת לרכבת להמשיך בנסיעה בכל זאת רכבת חייבת להגיע ליעד, 

אולי דרכינו יפגשו שוב ואולי לא, הבטחתי לה שלא אעזוב לעולם ואני אחד שמקפיד לקיים הבטחות. 

עלתה לקרון הרכבת נוסעת חדשה, חכמה ואינטליגנטית, יפה עם עיניים ירוקות ועל גופה מעוטרים הרבה ציורים, אני טובע ביופייה לא פחות משכלה החריף שנותן לקטר את הכוח להמשיך בנסיעה אל היעד....

 

 

 

 

לפני שבועיים. 2 בספט׳ 2021, 8:46

 

נשות הכלוב היקרות,

חייב לומר ולציין שאתן פאקינג טובות,

מישהו חייב לפרגן לכן על הכתיבה המדויקת והיפה,

כתיבה מנבכי הנשמה, כתיבה כואבת, כועסת, מתסכלת, מבקשת, מצפה ומרצה.

אישית רוצה לומר לכן תודה, תודה שאתן נותנות לי להכנס לכן למחשבות המעוותות שלכן,

זה כל כך יפה מה שיש לכן בראש היצירתי הזה

שיהיה חמישי שמח ומחוייך