Harry Potter and the Chamber of Shitposting

עדכוני תקופת מבחנים:

בשלב הזה בתואר שבו ראיתי מלא סרטונים מפחידים בטיקטוק כדי שאני לא אהיה מסוגלת ללכת לישון וזה יכריח אותי להשאר ערה וללמוד. 

כשהמתרגל בהקלטה אומר "אל תדאגו חברים נשאר לנו עוד תרגיל אחד וזה סוגר את כל הנושא" אבל את רואה שנשארו עוד 54:32 דקות לסרטון:

תודה לאל על הכתבה על הסכנות של מייבשי לק ג'ל

אולי סוף סוף יהיו תורים פנויים אצל המניקוריסטית שלי 

בשלב בחיים שבו אני עומדת לקבל התקף חרדה על כל הדברים שאני לא מספיקה לעשות אבל אין לי לאיפה לשבץ אותו בלוז אז אני פשוט מדחיינת אותו לאחרי המבחנים 

ליטרלי אף אחד:

אני ב3 בלילה: מתכננת לפרטי פרטים איך הייתי מצילה את 2 החתולים ו3 הכלבים שלי אם הייתי בשואה למרות שבכלל אין לי שורשים במקומות שהייתה בהם שואה, אני לא יהודיה ויש לי רק חתולה אחת. 

הלכתי ללמוד פיזיקה כי חשבתי בטעות שזה יהיה כמו בחומריו האפלים ושהאקדמיה היא גוף מסתורי ומרושע שחוקר זליגה של חלקיקי תודעה מיקומים אחרים, אבל לא, אני סתם מוכיחה כבר 3 שנים שלכל סדרה חסומה יש תת סדרה מתכנסת כמו מפגרת. 

ליטרלי הסיבה היחידה להיות בזוגיות עם גבר זה כדי שהכינויים שלכם יוכלו להיות "הצודק" ו"הלא מועילה" בקטע אירוני וכדי להתחפש להאדס ופרספונה בפורים

זהו

זה היתרונות היחידים אין עוד 

אל תתנו לפרסומות של החברות הגדולות להטעות אתכם, גברים הם הונאה של חברות הגברים כדי לעזור לייצר עוד גברים. תהיו צרכניות חכמות תצאו עם נשים💕 

^{(אנביז ופלואידים סבבה גם אני מניחה)}  

טוב חברים אני חייבת לספר למישהו את הסיפור הכי מטומטם שאי פעם חוויתי (ואלוהים ובמיוחד קוראי הבלוג יודעים שחוויתי המון סיפורים מטומטמים בחיי) וטרם המציאו את לעבוד עם אידיוט גרסת הבדסמ אז אתם תהיו הקורבן שלי הפעם.

אני והבחורה שמככבת בסיפור כבר מזמן לא, מה שאומר שאני סוף סוף יכולה לספר על זה לציבור

בקיצור, זוגיות חדשה, הכל טוב, הכל מנצנץ, אני כרגיל שופכת צבע לבן על כל דגל אדום שאני נתקלת בו כדי שהכל ייראה לי ורוד, והחלטנו שהגיע הזמן להתקדם לשלב הבא בקשר - שהוא, כמובן, להכיר לה את קופסת התועבה™️ שלי. בקיצור אנחנו יושבות אצלי, ואז אני עושה לה סיור  "בואי תכירי, זה הפלוגר שאני שונאת, זה הפלוגר שאני אוהבת, זה הפלוגר שאני אוהבת לשנוא וזה הפלוגר שאני שונאת לאהוב, זה הפלוגר שאני שונאת לשנוא כן יש לי מערכת יחסים מורכבת עם פלוגרים זה מה שקורה כשיושבים בבידוד שנתיים, זה החבלים, זה המצבטי פטמות שהיזיז האידיוט האחרון שלי שבר, זה הסטיספייר אקא החבר הכי טוב שלי בעולם, זה הכפפות ספורט שלי היייי מה זה עושה פה חשבתי שאיבדתי את זה לנצח" נו בקיצור הבנתם כל הדברים הרגילים 

ואז אנחנו עושות את מה שעושות שתי לסביות עם קופסת תועבה בחדר, נפרדות לשלום וקובעות להפגש שוב מחר.

מחר מסתדר לנו טוב, כי היא בדיוק נפגשת עם חברה שלה בזמן שקבעתי עם הבסטי שלי אז אנחנו קובעות להפגש ישר אחרי.

מגיע אחרי, הכל טוב, היא אומרת לי שיש לי דש מהחברה שלה, ואני אומרת לה שיש לה דש מהחבר הכי טוב שלי.

פתאום זאתי עושה לי "רגע, את היית עכשיו עם החבר הכי טוב שלך?" אז אני עושה לה "...כן, למה?"

"ככה בלי אישור?"

"מה? אנחנו דיברנו על זה" חוץ מזה המערכת יחסים עצמה לא בדסמית, הדבר היחיד שאסור לי לעשות בלי רשות זה לאונן או לגמור, אז כאילו, מה היא רוצה זאתי

"לא אנחנו לא, עם מי את חושבת שאת מנסה להתחכם?" 

פה אני כבר קולטת מה היא עושה, שזה חתיכת הישג כי לא תמצאו בן אדם יותר קלולס חברתית ממני, בקיצור אני קולטת שהיא מחפשת תירוצים כדי להעניש אותי וכולנו יודעים שאני מאוד מאוד בעד 

אז קופסת התועבה עושה קאמבק מרגש ויש לנו איזה 25 דקות של אחלה עונש שבעולם

ואז זאתי עושה לי "מה נראה לך שאת משתמשת בחבר הכי טוב שלך בלי רשות?"

ופה אני כבר תוהה אם להעיר על הבחירת מילים עכשיו או אחר כך

כאילו אחותי, זרמתי איתך על התירוץ המעאפן להשתגל, עכשיו אפשר בבקשה להשאיר את הבסטי שלי מחוץ למיטה שלי? אין דבר גרוע יותר מזה לחשוב עליו באמצע אקט אולי חוץ מעל אבא שלך או על השואה 

אבל במקום להרוס את כל האווירה הסקסית ולשאול "מה נסגר איתך??" אני פשוט בוחרת ב"משתמשת? מזתומרת?" כי כזאת אני, דיפלומטית

היא אומרת לי איזה משהו בסגנון של "אל תיתממי לי" וממשיכה 

הרולפליי הזה הוא לא בדיוק כוס התה שלי אבל הכל בסדר זה הנושא שהיא בחרה ללכת עליו, אני פשוט אאלץ לדבר איתה אחכ כי חבל להרוס לשתינו את האווירה

אז אני מנסה ממש, אבל המח שלי נתפס לקונוטציה האיכסית שעולה לי מהשאלה, כאילו מה היא חושבת? שאני שוכבת עם החבר הכי טוב שלי? גם אז, מה נסגר עם הבחירת מילים?

ואז.... יורד לי האסימון.

אני נזכרת שכשעשיתי לה את הסיור בנבכי קופסת התועבה שבאה עלינו לטובה, הצגתי את הסטיספייר שלי בתור החבר הכי טוב שלי בעולם. 

"רגע... כשאמרתי 'החבר הכי טוב שלי', למי בדיוק חשבת שהתכוונתי? .... אה לא לא את לא מבינה, הוא אנושי קוראים לו טל הלכנו לאכול סושי ביחד ולרכל."

לכל המשתתפים בסיפור שלום, כולל הסטיספייר, אבל לי קצת כאב הצד בגלל צחוק של 40 דקות רצוף.

אוקיי אבל יש משהו שהופך אותך לפחות דומיננטי ואטרקטיבי מלכתוב פוסט כעאלק עמוק על מהות השליטה ועל כמה שאתה שולט מדהים? 

שואלת בשביל חברה

מנוסח בלשון זכר אך פונה לזכרים בלבד למה הם היחידים שדוחפים לי את הנונסנס שלהם ישר לפני הסלט שלי 

אני רואה שסיפורי העבודה שלי מעניינים אתכם משום מה ועכשיו יכולתי לגלות לכם במה אני עובדת אבל אני בוחרת להשאר ברני סטינסון תודה רבה

בקיצור הייתה לנו פעילות כזאת שילדים מגיעים, שותלים חיידקים בצלחת פטרי ממקומות אסטרטגיים ואז לוקחים הביתה ורואים אחרי שבוע איזה מפלצת הם יצרו

ואז משרד החינוך שכידוע זה מוסד שחרט על דגלו לאמלל את כולם ורצוי גם כמה שיותר שנים אחרי סיום התיכון לא עוד לא שכחתי ולא סלחתי את רפורמת הבגרויות של שי פירון

וואלאק אין לי מושג מי שר החינוך עכשיו זה יכל להיות ביבי או אסנת מרק או הדר מוכתר ולא היה לי אכפת אבל שי פירון צרוב לנצח בזיכרון זה מתחרז אז זה נכון טראומה לא שוכחים

בקיצור משרד החינוך שזה גוף שאין בו לא משרד ולא חינוך החליט שילדים לא יכולים סתם ככה לקחת צלחת של חיידקים הביתה כי לכו תדעו מה יש בזה, למעט חיידקים ספציפיים שאושרו על ידו

עד כה נשמע הגיוני חוץ מזה שהחיידקים היחידים שאושרו זה דווקא חיידקים שגורמים מחלות כאילו בסדר אסור לקחת הביתה חיידקים מהאסלה שגם ככה הרגע ישבת עליה עם התחת החשוף שלך כי למי יש כח לשים שכבת נייר טואלט למטה אנחנו אנשים עסוקים אבל איידס ואבולה קחו הביתה חופשי למה לא ככה יש פחות בגרויות לבדוק

בקיצור עד פה הקדמה שתקדים את הסיפור, החלטנו שעכשיו בגלל שאסור לקחת את החיידקים הביתה אבל הם גדלים רק אחרי כמה ימים, מה שנעשה הוא שאני אאסוף את כל צלחות הפטרי מהמדריכים, אשים באינקובטור, אצלם, ואשלח אחרי יומיים לאחראי התוכן שישים במייל מעוצב יפה כזה עם חותמת של המכון וכותרת אסתטית לא מוורד2004 וישלח למורים שיראו לתלמידים.

בקיצור עד כה הכל טוב, במשך חצי שנה הכל זורם חלק לפחות בגזרת החיידקים, חצי שנה אני אוספת ממדריכים צלחות שילדים סגרו עקום, מתקנת, שמה באינקובטור, מצלמת ושולחת בוואצאפ לאחראי התוכן עם הכיתוב "היי ליאור זה החיידקים של כיתה ט3 מבית ספר בגיריונית" ואז משליכה הכל לפח הביולוגי וממשיכה בחיי.

יום אחד, ליאור ואני מרכלים במקום לעבוד כהרגלינו, ואז הוא עושה לי "תגידי אלי, מה זה החיידקים האלה שאת כל הזמן שולחת לי? כאילו זה ממש יפה והכל אבל למה את שולחת לי כל הזמן חיידקים?"

זהו. זהוווו. זה הקליימקס של הסיפור יותר מזה לא יהיה.

כאילו הסיפור נגמר בזה שאמרתי לו "מהה... זה החיידקים שאתה אמור לשים במצגת ולשלוח לבתי ספר, לא עשית את זה? כל החצי שנה?" -"אה, לא, אפילו לא פעם אחת."