סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לוחשת

קצוות
לפני 18 שנים. 18 במאי 2006 בשעה 23:52

עבורי הגשמה כשפחה משמעותה התמסרות טוטאלית ברוחי, נפשי וגופי, מתוך אמון עמוק, למאסטר שישלוט בי, יאהב ויכיל אותי.

כשאתמסר, לאחד, ליחיד, למיוחד, אשאף להתנהג לפי העקרונות הבאים:

שלו ורק שלו – זונה עבורו, צנועה עבור אחרים

צייתנות ומסירות - התמסרות מתוך שימחה, מעומק הנשמה. ציות מהיר, מושלם, ללא התנגדות. ללא ויכוח, ללא מרדנות.

עונש וכאב– עונש, לקבל את אשר יעניק לי, גם אם יש בזה כאב\ השפלה. כי... זו זכותו. הוא המאסטר והוא בוחר מה ומתי. אין מקום לערעור או משא ומתן. רק לתודה.

שקיפות וכנות. - לא אנסה להסתיר את תחושותי, מחשבותי לא אשקר ולא אסתיר דבר.

כבוד – אכבד את המאסטר בשפת הדיבור, בהתיחסות, בהתמסרות לרצונותיו הוראותיו, פקודותיו .

פתיחות ונכונות – לנסות, להתנסות, לחוות, למתוח גבולות

אחריות – האחריות על חיי היא שלי.

בלי מניפולציות – בלי לנסות לתמרן , להגביל או לשלוט מלמטה.

התמדה – אלמד את העדפותיו, רגישויותיו, מה גורם לו עונג ושימחה – ואשקיע בזה זמן , מרץ ותשוקה.

בקשה – פניה אליו כבקשה לעולם לא כדרישה.

הומור ופרופורציות – לשמור בכל עת על חיוך, נועם, פרופורציות, ועל הומור.

 .ותמיד שיפחה גאה
... ...כורעת ברך, מתמסרת ונכנעת עד עפר – רק איתו.
... ...ובכל מקום אחר – גאה, זקופה, חזקה, מרשימה כיאה לשיפחתו.
... ...אתגאה במי שאני ולעולם לא אשפיל את עצמי.

שיפחה-אשה-גאה

כמהה למאסטר ראוי

לפני 18 שנים. 28 במרץ 2006 בשעה 20:50

פעם, באמצע מסע , כתבתי:

הוא לקח אותי למסע ,חשף לפני פינות חמד

העלה אותי לנקודות תצפית , לפסגות לא מוכרות

חשף בפני בנופים מדבריים ואת העונג שבמנהרות חשוכות, שיד אדם לא דרכה בהן

גילה לי את העונג הנחבא בצללי הנשמה, האיר על התשוקות האפלות, גירש את צללי הפחד

....

והיום, אני שוב כמהה לצאת למסע