ילדונת חמודונת

החיים קלים יותר משחושבים, כל מה שצריך לעשות הוא להשיג את הבלתי אפשרי,
לוותר על ההכרחי ולשאת את הבלתי נסבל.. אני עסוקה השבת בזכרונות..
כמה שאני מתגעגעת לקול תפילותיך אבי היקר, ולקול שירתך, גם אחרי שעבר עשור תמיד יש מקום אחד ריק שבו אתה חסר לי,
לפעמים אני שואלת את עצמי מה עוד חסר בחיים האלה.. איזה תבלין לא השתמשתי,
מאז שנולדתי ועד היום למדתי דברים רבים, התבגרתי ואימצתי דרך חשיבה והיגיון, כמו כן גם טעויות,
הטעות הכי גדולה שהתרגלתי אליה היא..
למדתי לשמוע ולא לענות,
למדתי לשיר ללא קול,
למדתי שהטינה היא מקום אכזרי,
ולמרות שהחיוך מאוד בולט אצלי, עוד לא למדתי כנראה באמת לחייך,
תמיד אני דואגת להגיד לכולם להרים את הראש ולא לחלום להרגיש שהרגליים על הקרקע,
תמיד אני מזכירה לכולם, שגם אני בן אדם כמו כולם, כמו דמעות במי ים,
גם אצלי לפעמים הנפש בוכה במעמקי הים, כמו דמעות של אם וסב ששוקעות בתל חרבות,
יש לי חברה כמו פרפר לבן ירח אדום במדרונות הר,
כל פעם שהיא באה אליי אני מרגישה עצי חורש צועקים עם בכי האימהות,
אמא שלי למשל שונה גם אם העולם יחרב מולה היא תישאר בשלה,
היא מקלפת את צבעי העבר בשתי ידיה כמו קליפות בצל שנושרים,
צוהר של תקווה אני רואה גם אור, תקוות אחות עמים, שאני מחייכת ליבי נפתח שאני בוכה ליבי נקרע,
הבן שלי שעוד מעט חוגג בר מצווה שואל מה אני אבקש, אני עונה שאני רק רוצה
"בריאות, אושר, לקוות, לדמוע, לחלום, ולהגשים,"ולפגוש אנשים שמחים,
הבן שלי ערמומי ותחמן, אוהב את עצמו,
-----------------------------------------------
בתוך שיחה שהיתה לנו אתמול אני מסבירה לו בגובה העיניים שאם הוא לא רוצה להיות ערום הוא חייב לתת חיוך רחב,
לאהוב, לסמוך על עצמו, ולזכור שאף אחד לא יעשה זאת בשבילו,
שילמד לתת מכל הלב ,ולעזור לחברים, והכי חשוב שלא יחשוב שחוץ ממנו אין עוד אנשים,
ואז הגיע לילה... אני לא אוהבת את הלילה בכלל,
בלילה שכולם כבר נרדמים אני תמיד חושבת על כל האנשים שאני מכירה - בגידות- שקרים- ניצול-
ולא חסר עוד סיפורים, יש תמיד על מה לחשובף, על הטובים והרעים,
עד שלבסוף אני עייפה הולכת לישון ומתעטפת בשמיכה, אומרים שבלילה צריך סבלנות כדי להיות בן אדם, ואחרי שאני נרדמת אני כבר מתעוררת ורואה שאפילו שעה של שינה לא הצלחתי לישון,
ופתאום בשעת לילה מאוחרת חברה מתקשרת, אני מסבירה לה כמה זה לא בריא לחיות באשליה,
זה יותר מידיי נקי בדירה שחורה, אנחנו נופלים ומרגישים גבוה, ואם לא נעצור נמשיך לטבוע,
והחיים בכלל לא משעממים מהסיפורים יכולתי לבנות מגדלים,
הבוקר פתחנו את נושא האהבה בפייסבוק אני וחבריי, זה מדהים לקרוא את התגובות ולגלות ש...
שאחת מנצלת,
השניה מתלבטת,
השלישי חושב שזה משחק של רגש,
הרביעית חושבת שזה סקס טוב,
החמישית בוגדת,
לשישי יש מאהבת,
לשביעית אין חשק,
השמינית לא בנויה לאהבה מה שבראש שלה זה רק לבלות לטייל וספא,
התשיעי חושב שאהבה היא דבר זמני,
העשירי חושב שהחיים לא יכולים להתנהל בלי אהבה,
אני חושבת שאסור להפסיק לחשוב על אהבה כי אחרת לא נספיק לכתוב אותה,
גם בטוב וגם ברע חשוב לזכור שלפעמים לא משתלם לאהוב,
זה מזכיר לי איזה רגע שקרה לי בחיים,
דפיקות בדלת וצלצול פעמון הפתעה אך לא נעימה, נשארתי צמודה לדלת עם הרבה חרטה,
אני זוכרת את זה טוב הייתי בת 18 דמיינתי על מקומות רחוקים, בן יערות חיפשתי שתי עיניים חומות,
עם בכי של אושר חיבוק חם וטוב למדתי מהאיש ההוא שהסביר תמיד מזה לאהוב.