היום שהיה - היום שיהיה ..

רציתי לעבור דרכך בדרך הביתה ...

לקבל אותך רחוצה ונקיה. כמו שאת, אמיתית, בלי בשמים, קרמים, עטיפות.

בשיער רטוב, חולצה פשוטה דקה, עומדת נבוכה.


רציתי למשוך אותך בשיער לכל צד שיתחשק לי,

לראות את התשוקה לעוד בוערת בעיניים שלך.

להוריד אותך לריצפה, להחזיר למעלה, להוריד , להעלות , לגרור לכל צד .....


לעצור אותך לייד הזיין שלי, לתת לך להרגיש דרך המכנס אבל .. לא לגעת ..

לשפוך עלייך פתאום כוס מיים ... ככה בהפתעה.

לראות את הפיטמות שלך נצמדות לחולצה ..


להוריד אותך לריצפה.. לתת לך לשבת באמצע השלושלית

ולראות אותך מתחילה לאונן ..

לעצור אותך באמצע ולתת לך ללקק את כל הבלאגן ....


ואז ... כשאת עסוקה ובלי שתשימי לב ...

למשוך אותך בבת אחת בשיער ולהשחיל לפה שלך את הזיין המוכן שלי .


לראות אותך נחנקת ... ומנסה .. ונאבקת ... וכל כך רוצה לרצות ...


להוציא אותו ... לתת לך להתחנן ...

ולמלא את הפנים שלך ...

למלא לגמרי . בנוזל הלבן והחם הזה ..


למרוח עלייך הכל ..

לאט לאט וביסודיות ...


למרוח על כל הפנים ...


ואז ... ..


ללכת .


להשאיר אותך מיוחמת, רטובה, פתוחה, נפוחה לגמרי, מטפטפת.

להשאיר אותך מתחננת לעוד !

להשאיר אותך ... זונה


אבל ... לא ענית להודעה שלי 😄

אז ... הפסדת