לאן הגעתי?

לרדת זה לא על הדרך, לרדת זה לא משחק.

לרדת צריך ללמוד, לרדת צריך לדעת.

לרדת זו שפה, לרדת זו תורה.

לדעת להתחיל את הירידה בעדינות ולבנות אותה אט אט עד למפץ הגדול- עד לרגע השיא.

(בתווך יש לפחות שעתיים של הרבה רגעי שיא קטנים).

יורד מדופלם יודע מתי ואיך ללקק את השפתיים- בעדינות מעלה ומטה. 

להינות מהנוזלים- להכניס אותם לפה ולשפוך קצת קצת בחזרה לכוס ולהשתמש בהם שוב ושוב.

יודע מתי לשים את היד על השד וללטף מעט בעדינות ומעט בחוזקה.

יודע מתי הרגע ללטף את השפתיים ומתי להשחיל את האצבעות פנימה לאט לאט כאשר הלשון כבר מלקקת את הפיטמה ועוטפת את השד.

יודע לקרוא מימיקות בפנים ולתרגם אותם להגברת קצב ולהאטת קצב...

עד לרגע הקסום, בו הנפש מרגישה ריחוף מעל פני הגוף.

כי לרדת יורדים באהבה..

כשארד לך , את תרגישי תחושה עילאית, זה ייארך שעות, כי אני לא יודע שובע כשאני מרגיש את מיצי הגוף שלך בתוך הפה שלי.. אלקק ואלקק עד שאסחט מגופך את הטיפה האחרונה, את תרגישי בעננים, מלכת העולם, אושר חוץ גופי, ריחוף...