קורה לאחרונה שאני מתלבטת אם לכתוב כאן
לא מרגישה בנוח כי אני כבר קצת חשופה.
חשופה כי הכרתי מכאן אנשים
חשופה כי אנשים קוראים אותי ויודעים בדיוק מה הכאב, החולשות שלי וכו... והרגשתי שזה לרעתי.
לא ידעתי מה לכתוב- שנפגשתי שוב עם האבא שהיה לי והבנתי שנגמר לי? נשארה אהבה רחוקה ללא משיכה וללא צורך רגשי?
אכתוב שוב על הכאב מהאקס?
אכתוב שוב על הצורך באבא? אבל אני מתגוננת ומכסה את עצמי.
אולי אספר על שסלחתי לשתי נשים שעשו לי רע, וסחבתי את זה לא מעט
אז לא כתבתי, והדברים עוד יישנם.
לא כתבתי אבל למדתי קצת יותר לחבק את עצמי.
למדתי להושיט את הידיים קצת לצדדים ולגשש אחרי הגבולות שלי במקום לעמוד עם ידיים לצידי הגוף.
ההושטה מגבירה את החרדה אבל גם נותנת לי תוקף וביטחון.