הצצה לנשמה שלי

התשוקה הזו גורמת לי לרצות לצרוח,

בא לי כבר לגמור כשאתה בתוכי,

לצעוק לך באוזן,

למשוך את הסדינים,

לרעוד,

לצרוח,

לבכות,

לא לנשום. 

לא לנשום. 

בא לי לגמור כשאתה משתין עלי, 

לגמור כשאתה דוחף לי אצבעות, 

לגמור כשאתה בתוכי, 

לגמור כשאתה חונק אותי, 

לגמור כשאתה מכה אותי בישבן, 

לגמור כשאתה אומר לי לאונן מולך, 

בא לי לגמור ולגמור ולגמור,

ובינתיים הדבר היחיד שגמרתי

זה אותנו. 

החור שלי צריך שתמלא אותו, 

בזין ובתשומת לך, 

בזין ובמחמאות, 

בזין ובמילים יפות, 

בזין ובריגושים, 

בזין ובמגע חם, 

בזין ובאמת גולמית, 

בזין ובאהבה. 

תמלא אותי בזין ובאהבה. 

תמלא אותי בך. 

תמלא אותי 

אני צריכה. 

תמלא אותי, 

ואני גם אמלא אותך. 

בא לי לאנוס אותך אבא. 

זוכר שהיינו משחקים

באבא שנכנס למיטה 

ובתו בתחתונים? 

ופתאום הוא נוגע בה 

וזה כל כך נעים 

זה סוטה וזה אסור 

וזה כל כך מגרה. 

הייתי רטובה כמו שלא הייתי בחיים, 

הרגשתי איך אני לא רוצה 

וגם רוצה במקביל, 

כפית את עצמך בי, 

וזה היה כל כך נעים. 

ועכשיו בא לי לאנוס אותך חזרה,

כי אני מתגעגעת עדיין לפעמים,

למרות שאתה רע,  

בא לי להכריח אותך לרצות אותי מדי, 

בא לי לכפות עליך לחזור אל בין רגליי, 

בא לי לאנוס אותך שתאהב אותי שוב, 

כי הלכת,

ועכשיו הכל עצוב.

אני פוצעת את עצמי עכשיו בשפה, 

שורטת, מקלפת, נושכת, מכאיבה, 

כנראה התגעגעתי לכאב שלך, 

לזה שרציתי, כשהייתי במערומיי, 

כשהגשתי לך את הצוואר שלי,

ואמרתי - קח.

קח את כל האויר, קח את השליטה, 

אני רוצה את הכאב, אני בוחרת בך.

היית גדול, היית הכל,

היית שלי. 

הייתי שלך.

ועכשיו אני פוצעת את עצמי בשפה, 

מדממת ומורחת כדי להירגע, 

כי הכאב בלב כואב מדי,

אז אני צריכה הסחה. 

פעם חנקת אותי, היום אתה מתעלם,

אז במקום לבכות, 

אני מעדיפה לדמם. 

אני אוהבת לשמוע אותך נוהם מעלי, 

להרגיש את זה קרב ובא, 

כלום כבר לא חשוב יותר, 

האדמה נשמטת מתחתיך, השמיים לא קיימים מעל, 

אתה בתוכי,

גונח כמעט חזק כמוני, 

אני רואה כמה אתה צריך את זה אבא, 

כמה אתה צריך אותי. 

מי פה החזק? אתה או אני? 

ברגע הזה אתה לא שולט עלי יותר, 

ברגע הזה אתה לא חזק יותר ממני, 

ברגע הזה כל הכוח חוזר להיות שלי, 

ואתה נאנח מהנאה כשאתה מפרה אותי, 

ואני רק שכובה על הגב מסתכלת עליך ומחייכת,

גם אני שולטת עליך, 

גם אני.

חדשה פה ועם זאת מרגישה שייכת. 

תמיד נמשכתי לפריקים, לווירדוס, לאנשים השונים, 

חיפשתי שייכות. 

מצאתי אותה בסוף באנשים שכמוני -

הנפש שלהם זקוקה לשליטה, 

כל אחד או אחת מצד אחר של החבל.

ניסיתי לפעמים להיכנע לנורמליות, 

להפסיק, 

להיפרד מהחלק הזה בי, 

לא הבנתי שזה הנורמלי שלי. 

וכמוני יש עוד. 

אז היי, אני דיאנה.

ואני סוטה. 

אני קינקית. 

אני לא מתפשרת. 

אני נשלטת,

אני ילדה,

אני זונה.

הראש שלי מלוכלך, 

הנשמה שלי מטורפת, 

ואני אוהבת אותי. 

ומה אתם?