האמת שלי

אחרי שכמעט הצלחתי, אחרי שכבר האמנתי שאני לא צירכה את זה יותר זה קרה.
חזרתי לשם... למקום הזה שכל כך רציתי להדחיק.
וזה עשה לי טוב...
תחושובת של פעם עלו מתוכי, כאילו חתיכה ממני חזרה אליי וזה הרגיש כל כך טוב, ושלם.
חזרתי לדאנג'ן.
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _

אחרי הרבה מאוד זמן שהייתי פעילה מאוד באתר, בקרב הקהילה, ובBDSM עצמו- החלטתי להתנתק בבת אחת מכל העולם הזה שבלע אותי לתוכו.
אז בבת אחת התנתקתי, משהו בסביבות ה9 חודשים.
אחרי הטעימה הראשונה מהעולם הזה שהיתה גדושה בכל טוב, הרגשתי שזה משתלט לי על החיים באיזשהו אופן. נבלעתי לתוך הפנטזיות של עצמי, לתוך ההגשמה שלי.
כן, זה היה טוב. אני אומרת את זה בפה מלא, היה לי נפלא, מדהים, מרגש ומלמד בעיקר.
והנה אתמול, הודות לחבר יקר מהקהילה, לאחר שיחה של פחות מ5 דק' במסנג'ר בקלילות של "מה אני קבוע במסיבות כבר שנים" שמנו פעמינו לדאנג'ן וכמובן ששמחתי לראות פרצופים מוכרים (אם יותר לציין שמעט מאוד) ועוד יותר שמחתי לגלות שקהל חדש וצעיר מגיע וטועם מהחוויה (בבקשה שיהיו עוד צעירים!!!).

היום, חכמה יותר מהטעויות שלי, ופיקחת (טוב לא ממש פיקחת, אבל נבונה 😄 ) אני מתחילה שוב במסע שלי אל התחושה השלמה שבתוכי כמו שהיתה לי פעם.
אני כבר לא חוששת לומר, אני נהנת ממה שאני עושה.

סשן מישהו?
😄