Life is short,so make it a good one

מכור לריח שלך,

לחזה שלך,

לכוס הטעים שלך,

לקולות שאת משמיעה כשכואב לך,

לנאמנות האינסופית שלך,

מכור אלייך!

בוחר לשחרר…

אם רק זה היה כל-כך פשוט,

Perhaps in another life when we are both cats. 

I was thinking about her,thinking about me 

thinking about us ,where we gonna be?

opened my eyes,it was only just a dream!

מודה,מוריד את הכובע ..

פתחת איתי את השיחה ב אני מאוננת מקלדת גאה כשידעת שזה ה turn off הכי גדול שלי.

עשית לי בית ספר,לא חשבתי שזה יכול לקרות לי אבל קרה ובגדול.

משכת אותי לעולם הוירטואלי שלך ונתתי לך,כי מודה הייתי סקרן.

ה mind fuck שעשית לי במשך כמעט שבוע לרגעים עבד עלי.לרגעים היה נדמה לי שבאמת אצליח להוציא אותך אל העולם האמיתי,למרות שבתוך תוכי לא באמת האמנתי לזה,משהו גרם לי להמשיך.

ההומור,השנינות,הציניות גרמו לי להמשיך לדבר איתך.

אבל בסופו של יום נשארת מאוננת מקלדת שמתחרמנת מהודעות בצ׳אט,בזמן שאני מחפש משהו אמיתי,כן אמיתי,פיזי,משהו שאפשר לגעת בו,לחוש ..

יותר מהנה ללמוד מטעויות של אחרים,אבל החיים לא תמיד הוגנים ואנחנו לרוב לומדים משלנו.

אז תודה לך!על שיעור נוסף לחיים,שבעצם אומר לי ללכת עם תחושות בטן ולא לתת צ’אנס שלא יוביל לשום מקום מבחינתי .

הגעתי הערב למכון כושר והמכון היה ריק כמעט לגמרי,לרגע לא הבנתי ואז נזכרתי שפורים היום.

בעודי רץ על ההליכון,חושב לעצמי איפה הייתי לפני עשור או יותר בפורים,החיפוש אחר המסיבה הטובה,אחר התחפושת המגניבה.

השאלה אם התגעגעתי לזה? להיות במקום ההוא של החיפוש?חיפוש אחר האני העצמי? 

לא נראה לי,היום במקום אחר לגמרי וטוב שכך! 

ובנימה זו,חג שמח לכולם 

אז היום כהרגלי יצאתי לרוץ,

בשונה מהרגיל היום עשיתי זאת במכון כושר כי המזג אוויר

בחוץ לא הכי נעים,תסלחו לי קהילת הרצים ואל תנדו אותי!

למען האמת בשונה מהרבה אחרים אני מגיע למכון נטו כדי 

להתאמן ולא כדי להכיר,כן אני יודע קשה להאמין .

והאמת היא שגם לא בא לי להכיר מישהיא ואז לגלות 

שהיא ונילית וללכת בבית בלי חזיה עם קפוצ׳ון מעל זה הכי 

קינקי שלה 🤷🏼‍♂️.

בעודי רץ על ההליכון עולה על הסטפר לידי מישהיא שנראית פשוט וואו ובאמת,ממרומי גילי נדיר שאני יכול להגיד וואו על מישהיא,עניין של טעם כמובן.

אבל היא היתה פשוט משהו מיוחד ואני תוהה לעצמי איך תראה הסיטואציה של לרדת מההליכון כולי מזיע ולגשת לדבר איתה.

במצב רגיל לא הייתי חושב פעמיים כי ביטחון עצמי לא חסר לי אבל הסיטואציה באמת היתה לא מתאימה.

אז אמרתי לעצמי אסיים לרוץ ואז ..

אבל כמובן שמה שקרה שאחרי שסיימתי לרוץ,שטפתי פנים והתחלתי לחפש,נעלמו עקבותיה 😞

מסקנה להבא,עדיף לגשת מזיע מאשר להצטער על זה אח״כ.

זה קטע כזה שתמיד בפרסומת לבושם יש פס קול שנתפס ולא יוצא מהראש 🤦🏼‍♂️

ולא,זה לא גורם לי ללכת לקנות את הבושם🤷🏼‍♂️

Question:what is the meaning of life?

Answer:It ends!

Solution:Live each day as if it is your last!