לפני 14 שנים. 14 בינואר 2010 בשעה 15:25
עוגיות קפה קטנות יפייפיות ממולאות קרם שוקולד לבן
נפלאותתתתתתתת
כוס תה ריחני ליד .
טעים
יפה
משמח נפש
רוצה ביס ?
כן כן אתה שמחייך עכשיו .
תודה }{
שלו
לפני 14 שנים. 14 בינואר 2010 בשעה 12:00
1+1= 2 למדתי בגן
ואדום ולבן יתן ורוד גם זה פעם למדתי
ולבן מעורבב עם שחור = צבע שאני שונאת
ועכשיו בכלל אני זקוקה לסבא צ' שיערבב לי כל מיני צבעים בראש
יסביר לי דברים
ובעיקר שיחבק אותי .
שיהייה ..
לפני 14 שנים. 14 בינואר 2010 בשעה 5:28
לבד
בדידות
כל כך עמוקים ומושרשים אצלי
צריכה לעקור אותם מהשורש
עכשיו זה נראה לי דחוף יותר מתמיד.
ואולי יש דברים שאני עדיין נאחזת בהם
ססמאות שאין בהם כבר תוקף
מתוך מחשבה שהם אלו מגיניי הותיקים .
כמה אנרגייה אני מבזבזבת בלשמר ....
לפעמים אני מסתכלת למוות בעיניים
הדברים משם נראים אחרת .
לפני 14 שנים. 13 בינואר 2010 בשעה 14:58
הרי אני מושלכת לפניך
שפתיים
ידיים
רגליים....
מושלכת ביום
מושלכת בלילה
שיער להבה
ערווה תאווה....
מושלכת לחה
מושלכת שלך
אוהבת אותך .
לפני 14 שנים. 12 בינואר 2010 בשעה 6:26
אתמול בלילה סולקתי משורות הצבא
חיילת מסורה הייתי כל השנים
עד שערקתי.
שנים הייתי על תנאי .
אתמול באכזריות ניתן גזר הדין
את לא ראויה !
המפקדת מביטה בי בבוז
עינה רושפות שנאה
פעם דגלת בשיוויון
חיינו בשלום
את ואני
היום נפרדות דרכינו
את מבזה את השורה .
הכיתה תעבור לנוח
הכיתה תעבור לדום
נשקים הנף
טראח בום .
טראלהלה .
( אין המערכת אחראית לנזקים במקרה וחלקי גוף פגעו בכם )
לפני 14 שנים. 11 בינואר 2010 בשעה 6:20
הייתי אמש במפגש הבתולות
היה חביב
מלכת הכיתה נשארה אותה מלכה
הייתה אז
גם היום
אני שוקלת להציע לה חברות
היא מסוג האנשים האמיתיים הנדירים בעיניי .
קשה לי עם הבחירה שלי משנים להתבונן מהצד על אנשים
אני רואה דברים
מרגישה .
היכולת הזאת משרתת אותי בעבודה שלי .
98% הצלחות .
בינגו .
קמתי עם מועקה ,במצב כזה אני מתנתקת לכמה שעות .
מקיפה עצמי בחומה אטומה .
פעם חברה אמרה לי
את בלתי צפויה .
אז
אני צופה
ומתנתקת .
אשוב עוד כמה שעות .
לפני 14 שנים. 9 בינואר 2010 בשעה 16:52
אוטוטו וחגיגות ה-50 מתחילות
הבנות כבר מתכננות טיול מאורגן
הויכוח בעיצומו
רק בנות
בנים ובנות
בררררררר
שכבת גריאטריה יוצאת לדרך
אוטובוס צבעוני
טור דה קאנטרי
הופעות תחת כל עץ רענן .
חיים משוגעים כאן בשכונה .
עזבתי את הארץ עד יחלוף זעם
אשוב בחגיגות ה -100.
לפני 14 שנים. 7 בינואר 2010 בשעה 4:55
היה לי פוסט חסר חשיבות מהלילה .....יריתי בו .
השורה התחתונה
צריך קו לילי שאפשר יהיה לצלצל ולשתף במועקות .
תסמונת האדם הבודד .
לפני 14 שנים. 6 בינואר 2010 בשעה 20:00
היום הזה התחיל בלא מעט דמעות
החלטתי לקחת עצמי בידיים
והמשכתי
לילל
ותוך כדי שיחה
בכיתי
ואמרתי לעצמי
איזי זה לא עסק ככה לילל
ובגבורה לאורך כל היום
החזקתי מעמד
ויללתי.
עכשיו אני לא מיללת
עכשיו אני חזקה .
איזי תסתמי !
לפני 14 שנים. 6 בינואר 2010 בשעה 6:10
שוש ושבר (שושקה עופי לי מהמחשבה ) כבר 4 ימים שלמים שלא כתבתי .
לפטפטנית בלוגים שכמוני זה בבחינת מעשה שלא יעשה
המפלגה קוראת לי לסדר .
מסדר פטפטניות הבלוגים יעבור לדום ! דום דום דום .
ומה לגבי הבונות ?
חופשיותתתת .