צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שלו

לפני 15 שנים. 3 בנובמבר 2009 בשעה 5:20

יש מילים מחממות .... ואני נמסה
יש מילים מביכות....... ואני משתתקת ומסמיקה
יש מילים נוגעות ....... ואני מושיטה יד לתחושה
יש מילים צוננות ..... ואני מתכווצת פגועה

יש ימים של סלט המורכב מכל המילים .

אתמול היה לי יום סלט .

לפני 15 שנים. 2 בנובמבר 2009 בשעה 12:23

אני מוכנה למצור
כמויות המזון שיש פה מסביבי מספיקות לשנה
קצב העליה במשקל לא מורגש כמעט (מדריך התזונה בחיוך אמר )

ועכשיו כל שנותר
פה גדוללללללללללללללללללללללללללללללל
ולתקוע
עמוק
עמוק
עמוק
עד שאחנק . (ממממממ נשמע לי טוב דוקא )

לפני 15 שנים. 2 בנובמבר 2009 בשעה 5:47

בחלוף היום
ואתם כבר לא
כאן .
ואת שאהבתי
הלכת למקום אחר
שנים ,שלום אמרת
הקשבתי
גם אם היה נדמה שמרחוק
ולא תמיד עטפתי
הייתי
נפרדת מכם בסתר
יום
יום
חיה את
הסוף .

לפני 15 שנים. 1 בנובמבר 2009 בשעה 13:44

לא להאמין

פשוט וחד

לא
הולך
לי .




הלוווווווווווווווווו שם אתה למעלה (ולא לא אתה הסנילי הזקן )
מה יש לך להגיד לי?
זוכר שזאת אני
פרפקציוניסטית
אובססיבית
דורשת 200%מעצמי


אהההה להרפות

הנה הרפתי .


עכשיו ילך ?

ואם אתחנף ואהייה ילדה טובה ואוכל את כל הדייסה
מבטיח לי שילך ?


נודניקית .

לפני 15 שנים. 30 באוקטובר 2009 בשעה 11:46

נורא מפחידים אותי הרעמים
יכול להיות שזאת מפלצת איומה המאיימת לטרוף אותי ?






לפני 15 שנים. 30 באוקטובר 2009 בשעה 6:08

בטוח שזה נפלא להרגיש
פרח מיוחד ומוגן ללא מגננות .




יש חיה כזאת בכלל ?

לפני 15 שנים. 29 באוקטובר 2009 בשעה 11:40

לשמוע כזאת התלהבות בקולו של גבר
זה
כל כך
כל כך
כל כך ..............






נ.ב
מה קרה איזי מאי לאב שוב הפכת לעילגת ?




לפני 15 שנים. 29 באוקטובר 2009 בשעה 8:23

איך איש אחד יודע בשעה אחת להחזיר ראש אחד למקומו .

ברכה .





עד הריחוף הבא .

.

לפני 15 שנים. 28 באוקטובר 2009 בשעה 16:33

זבל של יום.

לפני 15 שנים. 28 באוקטובר 2009 בשעה 6:46

מגוחך איך דבר קטן כמו נייד מקולקל של גברבר צעיר יכול לשבור (כמעט ) אותי בבוקר.

כלי המטלות והאחריות שלי מאיים לגלוש .עד שיתחשק לי לקחת פטיש לשבור הכל
ולצעוק
שברו את הכלים .
זחלתי בחזרה למיטה
זחלתי לשטיח לתרגיליי היוגה שלי
זכרתי שהבטחתי לעצמי חופשה ואפילו בדקתי טיסה ליוון .
ביקשתי את ההוא מלמעלה שאימצתי שיחבק אותי .

נקבה רכרוכית ? אז מה ?

ואבא שלי בכלל לימד אותי ש:
עובדים
ועושים
ועושים
ועושים
וממשיכים לעשות
ומחייכים גם כשקשה
וממשיכים לעשות
ולעשות
וכל מטלה ומחויבות של הילדים מיד מבצעים
ולא מקטרים אף פעם
וכמובן
ממשיכים ועושים .......


יום עבודה .


איזי מ.קטרת