בגללה

בסוף הרי הכול מסתדר … סערות חולפות ..קצת שקט ואחרות מחליפות אותן . 

מעיל  הסערה עלי .. שישאר . 

ואולי כדאי להיות ערום שוב ולהתחיל הכל מהתחלה , נקי . 

אני המלוכלך הכי נקי שיש. 

מצאתי . 

ועכשיו יגיע השקט !? 

לפעמים זה יותר מרגש מתמיד . 

תלוי מצב רוח .. 

היום בא לי אחרת . 

תמיד אמרת לי שאני העוגן שלך   .. היית יורדת על ברכייך מחבקת את רגליי.. אתה העוגן שלי לוחשת .  

ועכשיו העוגן שלך  נזרק מסיפון האוניה .. צולל למעמקים שחורים וקרים ..

ועכשיו שקר וחשוך ? את עדין פה מחבקת את רגליי ?? 

העוגן שלך הוא לא קעקוע או חתיכת פלדה , העוגן שלך חי ונושם כואב אבל פלדה  .. או שתחבקי אותו תמיד… אבל תמיד , או ש תזדייני לי מהסיפון . 

הבנת ? 

אין בי רצון לשלוט

יש בי רצון לאפשר לך .

תהיי מי שאת ואני רק אתבונן .. ואם לא תהיי נאמנה לעצמך .. 

תחטפי . 

קיבלתי כוח בכדאי להרוס את הכל מחדש . 

ביום בו איבדתי את הצל 

התחלתי לחפש את האור . 

שיהייה לי הפעם מדוייק ,לא חזק ולא חלש .

אור שיחזיר לי את הצל . 

בזמן האחרון אני מבין הרבה יותר לאט דברים שקורים ממש מהר . 

ומפספס את העיקר . 

תפתחי את הפה שוב בבקשה . 

בין תקוה ליאוש יש חלל עצום המתמלא במחשבות . 

נבחר ביאוש או נבחר בתקוה . 

איזה יאוש . 

השנה לא פסחו עליינו , השנה נכנסו בנו . 

השנה נאכל מצות מרור ואת כל הזין . 

שנה הבאה יהייה יותר טוב , אני מבטיח . 

ואני מקיים .