לשבור כלים ב2022

200 ימי מילואים ולא חשבתי על לכתוב פה חוויות (חלקן מה שמותר/ סביר)

אבל היא כתבה אז מפרגן 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=163610

סיפור שממחיש קו מחשבה ועניין חדש

ביני ובינה, זה היה תמיד עולם שלם שידענו לשמור לעצמנו, רחוק מעיניי זרים. בעבודה היא הייתה מקצועית ללא רבב—מזכירה אישית שכל מנהל היה חולם עליה. אבל בינינו, כשהדלת נסגרה, ליאת הייתה שם אחר לגמרי.

ליאת, השם הבדוי שבחרנו יחד, הפך להיות הסמל לקשר שלנו, לתפקידים שבהם היא שימשה מעבר למה שנראה לעין. ביום היא הייתה העוגן שלי, זו שמארגנת את היומן, מפעילה את המשרד ומבטיחה שהכול יתקתק. בלילה, היא הייתה אחרת – נשלטת, כנועה, ובעיקר שייכת.

הייתה לה יכולת מופלאה לעבור בין העולמות, לשמור על הגבולות הברורים שקבענו. בזמן העבודה היא שמרה על חזות נוקשה, קרייריסטית, מקצוענית; אבל כשהמשרד התרוקן והיא נותרה איתי לבד, התפקידים התחלפו, והיא הייתה מוכנה לחלוטין להתמסר.

השם ליאת הפך להיות המפתח לעולם שבו היא יכלה להיות כל מה שהיא רצתה להיות – בלי פחד, בלי מסכות, רק היא ואני.

יום ראשון, ביחידה, עולה על מדים.

זה לא קרה הרבה זמן, לא בקונסטלציה של לחימה.

הכל חוזר לגיל 18, הרעב לאקשן, הרעב בבטן, העייפות והחרמנות.

הפעם זאת חרמנות של גיל 30+ … 

למי שקרא את הבלוג הקודם כמובן

ועושה מספר 2

בעקבות בלוג שעורר בי את הרצון לכתוב 

המחשבה של להפרות מישהיא בחדירה היא כל כך סקסית, למלא איתה בזרע שיפרה אותה וינזל ממה.

שתלך לעבודה עם הזרע שלי בתוכה, ותחזור לעוד חדירה ושפיכה בערב.

תקופה שלמה אוננתי על הריונות, גמרתי והפרתי את אשתי. מהגמירות החזקות שהיו לי.