לפני שנתיים. 17 באפריל 2022 בשעה 22:54
אתה מתחיל לגנוח קצת, אני רואה שאתה נהנה כלב אשפתות .
אני קושרת את הידיים שלך יפה יפה מאחורי הגב. דואגת לסתום את הפה החצוף שלך.
מוודא שאתה מבין
אתה
לא
זז
עכשיו
ברור אפס?
אתה יכול להתחיל לענות בכן הגבירה בתוך הראש שלך בלב.
אני שוב צריכה לשים לך יד על הראש ולהוריד אותו למטה, כאילו שאתה לא מספיק לתרחה בשבילי .
אני מחליפה שוב כפפה , זורקת את הקודמת שבכל אופן מלאה באיכ שיצא מימך , כלב מלוכלך חסר הגיינה אישית, שמעז בכלל להגיע למלכה שלו כל כך מטונף.
אני לוקחת רגע לעצמי להנות מימך.
מכניסה שוב את האצבע שלי ואז אצבע נוספת ועוד אחת
אני רואה את הצבע שלך משתנה לאדום ......
ועוד אחת!
כל
האגרוף שלי
בתוך החור תחת הקטן והחצוף שלך
אני רואה דמעה מתחילה לזלוג לך על הלכי.....
כמה שזה טוב , אפילו לא התחלתי להעניש אותך עד כאן אני עושה את זה בשביל הכיף הפרטי שלי.
אני מוציאה לעט כל אצבע בנפרד
עכשיו כלב קטן ומסריח;
תסתכל על הגבירה שלך תסתכל על הכפפה שהייתה לבנה כשהיא נכנסה לרקטום הצר שלך(שזאת בעיה שאנחנו עוד נפתור)
ועכשיו היא חומה ומסריחה כמעט לגמרי.
אני מורידה אותה מימני ומניחה על הריצפה.
אתה מסתכל עליי ואז על הכפפה מלאת הצואה שלך.
תלקק אותה.