שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאבי גדילה

מחשבות שיש לבדסמית מתחילה
לפני שנתיים. 22 בפברואר 2022 בשעה 19:54

אני רוצה שהוא ירגיש 

 

איך זה להמתין למכה שאת לא יודעת מתי תגיע

לרגע הזה שעוד לא יודעים אם זה חזק או חלש

לנשימה שנעתקת לרגע כמו לפני הירידה ברכבת הרים.

לחכות לכאב שיתפשט עד שיהפוך לנעים 

לתת למישהו שיחליט בשבילי מה קורה עכשיו

לא להיות מסוגל לזוז, כפות, חסר אונים 

להיות חסר אגו, מושפל, להשתחרר מהיוהרה, מהצורך  לדעת, להחליט, להיות בשליטה.

להתמסר לכאב, להזדכך מכאב, להנות מהפחד 

לצעוק! לצרוח! לבכות.

להכנס לאיזור הזה שבו השוט לוקח אותי למקום אחר. חופשי.

לתת את השליטה על ההנאה שלך למישהו אחר  להרגיש שקיבלת ממנו  מתנה.

 

הוא בן הזוג שלי

אנחנו שנינו בחיים כל כך אסרטיביים, שתלטנים, יודעים מה טוב, מה מתאים, מה אנחנו רוצים.

אני לומדת עכשיו לעשות את ההיפך וזה שיעור לחיים

 

אני רוצה שהוא ירגיש

ואז אולי הוא יוכל לצאת ביחד איתי אל המסע הזה.

הוא מאפשר לי לצאת למסע הזה וזה קשה לו 

אם הוא רק ירגיש אולי יהיה לו יותר קל.