אור

אל תתני לרצף האכזבות שלך

למנוע ממך את הצורך בריצפה 

תהיי רציפה

כשאת גומרת

אל תצעקי את שמי כל כך חזק 

אף אחד בשכונה לא יודע שאלוהים גר כאן

בו שני זרים גמורים

הופכים להיות

האנשים הכי קרובים ביקום

בפרק זמן קצר כל כך, (יחסית)

הוא לא פחות מטירוף חושים מוחלט. 

הציפייה, גם היא מטורפת.

איך יכולתי ללכת מזה ?

אלא אם כן

היית חייבת להדליק את האור

בדרך לשירותים

כך או כך 

בסופה 

תהיה אחר.

האחר, שהיית תמיד.

יש האומרים 

שלמרות שאין מהיר מהאור,

לאן שלא יגיע,

החושך היה שם לפניו.

מצד שני, ללא האור, לא ניתן היה לראות אותו.

אבל זה טריקים, כי מייד עולה השאלה:

האם בכלל ניתן לראות חושך?

שהרי, ברגע שמגיע אור, הוא אינו מתקיים.

מישהו/מישהי כאן,

ראה פעם חושך ?

מחשבות על פיות...

החיפוש, ( ולא משנה כרגע אחר מה, בדרך כלל כל חיפוש מביא לידי ביטוי חיפוש פנימי כלשהו)
כמו גם החיים עצמם,

לעיתים שוחקים.

השחיקות הזו, מוציאה מאיתנו דבריםד ודרכים שונות להתמודד איתם.

לעיתים אנחנו בוחרים להתכנס ולהיות ציניים, מסגלים הומור שחור ומרחיקים מאיתנו את החיים

ולעיתים אנחנו יודעים לעשות את ההפך,
לראות הכל מגבוה ולהתמיר את השחיקות בהתחדשות.

מחפש מקום של התחדשות.

לגדול זה כואב

לקטון

כואב יותר.

נכתב בהשראה של כאבי גדילה;)