פולסא דנושה

המון שנים.

הגילוח הפך כמעט אוטומטי לכל אישה שהופכת פעילה מינית.

לא באמת עוצרות לחשוב או לפתח העדפה אישית בנושא.

פשוט , ככה , כולן , גברים מעדיפים.   

גם אני הייתי ביניהן רוב חיי הבוגרים.

בנישואים כמובן היו תקופות קצרות, לא בא לי, חורף ...

אבל זה היה ממש לזמן קצר.

אפילו עשיתי כמה טיפולי לייזר , אבל לא סיימתי את הסדרה במלואה, כי בדיוק נכנסתי להריון ...

אז פחת הצורך להשתעבד לסכין.

במערכת היחסים המשמעותית האחרונה שלי,

הוא העדיף דווקא ללא גילוח .

הלייזר את שלו עשה והצמיחה דלילה וקצת מצחיקה .

ובשנים האחרונות לא גילחתי בסכין,

מכונת תספורת לקצר לעצב כן, גילוח לא.

התרגלתי וגם אפילו למדתי לאהוב את זה.

זה נעים לי, חמים בחורף , זה חוסך זמן גילוח , זה שומר על הגיינה.

ועכשיו כשהזוגיות איתו הסתיימה, אחרי 8 שנים.

אני לא מצליחה להחליט 

עם או בלי ???

חלק ממני לא החליט 

והמקעקעת שלי לא זמינה.

וגם אין לי כל כך איך לשלם לה.

אבל  בא לי !!!!

רוב הציוד שלי אוחסן המזוודות - אחת מהן היתה באוטו ואחת במקלט הבניין .

עשיתי חיופוש כדי למצוא דילדו שאהוב עליי במיוחד ולא מצאתי .

התחלתי לשבור את הראש איפה הוא...

נזכרתי בלילה שיש לי עוד תיק וכנראה שהוא גם ברכב.

ירדתי הבוקר לחפש , מצאתי את התיק אבל כנראה שדילדו אחד שהיה באיכות ירודה למדי ( מסתבר בדיעבד) 

נמס כולו ורוב הציוד מרוח בסיליקון נמס.

אז יש צורך לשפשף את הכל עם סקוץ' ומים חמים כדי להתחיל להבין בכלל מה שרד .

ואני כולי באי שקט עד אשר אמצא זמן בלי הילדים כדי להתפנות לטפל בזה ...

צרות של ...

אז עברו להם חודשיים מאז החלטתי שהקשר עושה לי "פחות טוב" 

ובכל זאת נסיבות החיים גרמו לנו להפגש.

היה מרגש ומאוד מתח מיני...

את המתח הפגנו באקט קצרצר אבל הרגש גבר.

התחלנו בשיחה אמוציונלית למדי שממנה ברחתי לפני שהפכה לסאגה רגשנית.

אפילו לא ידעתי כמה געגוע היה בינינו,  שנינו עוד אוהבים ומתגעגעים בכאב.

אך לא ניתן לממש אהבה כמו שלנו, יש כל כך הרבה משתנים בחיינו...

כמה עצוב וכמה משמח לדעת שאהבה טהורה עדיין קיימת בעולם כמו שלנו .

אוהבת לנצח.

כל הפעמים שבהן צעקתי "זהו,נגמר" 

ותוך שעתיים גג יום יומיים כבר חזרתי להיות קורבן של חיי והמציאות שממנה אני מנסה לברוח.

אז בפעם האחרונה כשזה קרה החלטתי שלא אצעק, לא אדבר ולא אשתף.

בפעם האחרונה פשוט הכלתי את זה. 

בלי בכי בלי חרטות . אני לא אשקר ואגיד שזה לא כואב.

זה כואב אחושרמוטה. 

אבל הדרך הזו מועילה ,יעילה ומשרתת אותי הרבה יותר.

עברה שנה וקצת... ועכשיו אני רואה את האור שהסתרתי לעצמי בקצה .

מחלקות לב זה לא דבר נחמד :( 

פעם בשנה הוא החליט לעשות עליי תרגילים 

אין לי מילים כיצד לתאר לך כמה טוב הרגשתי, סקס ונילי (wtf)

איך שליטפת אותי בעדינות את התחת הגב החזה...

איך שהיית בתוכי עדין וניסית לא לזוז .

איך שהרגשתי אותך ואתה אותי.

כמה הרטבתי רק מהמגע שלך . מהקרבה שלך. 

ואז אחרי מנוחה ,גמר ליגת  אלופות בשגרה של יום יום.

ואז...

מהחדירה העדינה שלך לתחת ככה בכפיות מתוך שינה הרגשתי את כל הטוב שקיים בסקס אמיתי.

בלי משחקים, בלי אביזרים.

רק אנחנו

אני לא רוצה יותר בדסמ על בסיס קבוע.

אני רוצה אהבה.

ונתת לי את כל זה.

אני חייבת לך אלפי טובות על שנתת לי את כל התשובות לשאלות ששאלתי עשרים שנה♡♡♡

ועל כל השנים בהן התרכזתי בחיפושים במקום שלא שלי.

אני כל כך עצבנית על עצמי ,

מאוכזבת מעצמי.

שוב נתתי לו לפגוע במדוייק (!!!!!)

בנקודה שמטריפה אותי!!!!!!

פעם אחרי פעם אחרי פעם שאני נותנת הזדמנות. 

אולי הפעם הוא יפתיע? 

והיום, אותה האכזבה.

רק שהפעם אני שלמה ולא מתפרקת מזה.

הפעם אני גם לא אברח מהאכזבה הזו.

לא אדחוף כדורי הרגעה ושינה ואיעלם כדי שלא יכאב. 

 הפעם לקחתי שני כדורי ריטלין (היד עוד נטויה) כדי להישאר מפוקחת מפוקסת ועירנית.

ואשב כל הלילה לזכור את התחושה המרה הזאת שלי כלפי עצמי והסיבה שהביאה לזה.

ואני בטוחה שזה יהיה הלילה הכי יעיל שלי.

כי את התחושה הזו אני חווה בפעם האחרונה בהחלט.

ואני רוצה לזכור אותה טוב טוב, עמוק בבטן עד שארצה להקיא ממנה.

ובבוקר כשתעלה השמש אני בטוחה שלא אתן לעצמי להרגיש ככה שוב לעולם.

שאני אגיד שאני מתה על הריח של הכוס שלי 

שולח אדומה עם יציאה מהסרט שחי בו

ואז חוסם מלהגיב  ?