אֲנִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁלֹּא צְרִיכָה מִמֵּךְ כְּלוּם חוּץ מֵאֵת הַלֵּב שֶׁלָּךְ וְהַנֶּאֱמָנוּת שֶׁלָּךְ.
אֲנִי הָאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁלַּפְּחָדִים שֶׁלָּךְ תָּמִיד תִּמְצָא פִּתְרוֹן וְתָאִיר אֶת עוֹלָמְךָ.
אֲנִי זֹאת שֶׁאוֹהֶבֶת לָךְ אֶת הַלֵּב בְּלִי לְצַפּוֹת לְשׁוּם תְּמוּרָה .
אֲנִי זֹאת שֶׁרוֹאָה לְךָ בָּעֵינַיִם מַסָּע שֶׁל כְּאֵב וְכָאן כְּדֵי לְחַבֵּק אוֹתְךָ, לַעֲטֹף אוֹתְךָ וְלִתְמֹךְ.
אֲנִי אֲקַבֵּל אוֹתְךָ אֵלַי לַמְרוֹת מָה שֶׁעָבַרְתְּ וְלַמְרוֹת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבְּךָ.
מָה שֶׁבָּטוּחַ מַמָּשׁ לֹא בִּזְכוּת מָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ לָתֵת לִי וְגַם אִם אֵין אֲנִי לֹא אֶשְׁלֹל כִּי אֲנִי לֹא צְרִיכָה הַרְבֵּה בִּכְדַאי לֶאֱהֹב אוֹתָךְ.
אֲנִי כָּאן בִּשְׁבִילְךָ כִּי אֲנִי שֶׁמֶשׁ וְנוֹעַדְתִּי בִּכְדַאי לְהָאִיר אֶת הַחֹשֶׁךְ שֶׁבָּאָדָם.
לְעוֹלָם אַל תִּפְחַד לְקַבֵּל אֶת הַטּוֹב שֶׁלִּי כִּי זֶה טוֹב אֲמִתִּי וּנְטוּל אִינְטֵרֵס.
אֲנִי לֹא מְפַחֶדֶת לְהִתְמוֹדֵד עִם הַשֵּׁדִים שֶׁלָּךְ לְהֵפֶךְ הֵם דַּוְקָא מְאוֹד מְסַקְרְנִים אוֹתִי וּמְאוֹד מוֹשְׁכִים אוֹתִי אֵלַיִךְ.
כָּזֹאת אֲנִי מוּזָרָה.
אֲנִי מוּדַעַת לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי זַן מְיֻחָד שֶׁמִּזְּמַן כְּבָר נִכְחַד.
אֲנִי רוֹצָה אוֹתְךָ כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה...
שֶׁלִּי וּמְיֻחָד וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם וְתָמִיד תִּשָּׁאֵר הַגֶּבֶר הָאַדִּיר שֶׁלִּי.
כתיבה: ניקול מור©️
