שליטה מלטפת

חג שמח, 

הרבה זמן לא היה איזה אתגר כיפי

ישבן יפה זה נכס, הרבה פעמים לא ניתן לזהות אם זה ישבן של אשה או גבר. במיוחד היום שהרבה עובדים קשה על עיצוב הישבן. ריספקט! 

אני מציעה אתגר מי שמעוניינ/ת להשתתף ולהשוויץ בישבן שלו/ה, מוזמן לשלוח לי תמונה ובאי הכלוב ינסו לזהות אם מדובר בישבן של אשה או גבר. 

הוראות כלליות: 

1. תחת חשוף שעיר לא יוכל להשתתף מן הטעמים לעיל.  כל תחת יכול להשתתף בכל  גודל צורה. אין תחת לא יפה, יש תחת שלא גילו לו שהוא יפה. 

2. מי שנוהג להעלות לבלוג ויש סימנים מזהים יש לצלם בדרך שלא ניתן יהיה להבין במי מדובר (קעקועים וכד').

3. תמונה רק של הישבן. בכל זווית בכל לבוש. למשל אשה יכולה לשלוח תמונה בבוקסר, גבר עם ג'ינס קצר צמוד או להשאיר דווקא רגיל בהפוך על הפוך. אקיצר, היסח מגדרי.

4. בתום האתגר לצד כל תמונה יפורסם הניק ומי שיחפוץ יוכל להישאר אנונימי. 

אם תהיה היענות מספקת ייצא פוסט בנושא.

*תזכורת לעצמי בכל פעם שתהיה התראה בבלוג: שירז תזכרי, במצה יש 150 קלוריות וזה בכלל לא משביע החרא הזה. 

1. כסף

2. סטאטוס: כבוד/ אגו.. 

3. כוּס (בהנחה שהוא מחובר לאשה יפה). 

Small penis humiliation

אחד הפטישים המסקרנים. 

אבל מדוע בראש שלי הוא שונה מכל השפלה אחרת? אולי משום שלהקטין מישהו על משהו שאין בכוחו לשנות מרגיש לי לא נכון. 

אותו גבר מאז שהוא נער, משווה ונחשף לאחרים ואז פורנו ואז עם נשים, מהר מאוד מבין שזה לא הפורטה שלו. סביר שפוגע בבטחון העצמי וגם בביצועים במיטה. 

"השפלה" אצלי קשורה בשליטה, היררכיה, כוח, ההנאה שמישהו מוכן להיות כל כך קטן עבורי מגרה אותי. מישהו שרוצה שאעשה בו דברים סוטים. מישהו שבאמת נהנה מכך, אני נהנית מלראות אותו נהנה. 

*אגב מתברר שגם בעלי איבר לא קטן חולקים את הפטיש הזה. ההבדל הוא שאין להם באמת איבר קטן.

לא מעט השתמשתי בעצמי במילה דגדגן לתאר ז, אבל הוא לא היה קטן, וזה נועד בעיקר לתאר את חוסר השימוש שלי בו באותו הרגע. 

אז איך sph הוא הנאה עבור אנשים מסוימים? 

יתכן, שההנאה של מי שחפץ בכך נובעת מהרגשה של שחרור? קבלה עצמית? הנאה מהשפלה של להרגיש לא ראוי לחדור וזה גם מתחבר הרבה פעמים עם קוקהולד ורצון להיחדר אנאלית כמו אשה כי הז לא יכול לספק. 

יתכן שלמרות שאני לא יעיל עבורה היא עדיין רוצה וצריכה אותי? אני חשוב לה?.. 

גם הפרקטיקה של מה שראיתי ברשת בנושא נראה טפשי בעיניי. 

למעט השוואת איברים פיזית בין שני גברים. 

מניחה שלא יהיו כאן הרבה תגובות...

מי שמרגיש פחות נוח, רשאי לכתוב לי בפרטי על מנת שאעתיק לכאן אנינימי. 

שבת שששששלום 

בוקר טוב, קמתי מלאת מחשבות וביקורת לגבי עצמי. מדוע מיניות תופסת מקום מרכזי בחיים שלי? האם זה תקין ועוד תהיות. 

כיום גרושה אך נישאתי לאדם שיש בו את כל התכונות לבן זוג מושלם. מלבד תשוקה. מערכות יחסים רעות לפני ההיכרות עם הגרוש הביאו אותי לבחור את החבר הכי טוב שלי. אבל ויתרתי על משיכה מינית. זכיתי בחיים שקטים, גבר נאמן, טוב לב, חדש מהניילונים, אבא טוב חייתי כמו נסיכה בבית. אך כביתי את עצמי מבחינה מינית ופעם בחודש חודשיים בלי חשק כדי לסמן וי איפיינו את חיי שנים רבות( היינו נשואים 19 שנה). עד אשר פתחתי את הנישואים לפני מספר שנים כי הרגשתי אדם מת.

גיל 40 מביא איתו עוררות מטורפת בלתי מוסברת. זה חזק, זה מעסיק אותי כל הזמן. אני אדם רעב: פיזית, נפשית מינית וכמובן שליטה שהתוודעתי אליה בשנתיים האחרונות.

ברור לי שזה לא המצב אצל כולם, האם זה רע? 

זה תלוי בשאלה האם זה פוגע במהלך החיים התקינים ובבחירות ושיקול הדעת. האם זה מחייה אותי? או מהווה התמכרות לא בריאה? 

אז חקרתי ולא אני לא מכורה, זה לא פוגע בשגרת חיי( אולי יותר שעות כלוב) אני כן מתוסכלת מכך שאין לי מין זמין, אינטימיות והכלה. ולמה? כי אני בוררת, כי אני צריכה מכלול. ולא משחק מדי פעם, לא יכול להסב לי נחת. העונג הוא רגעי ולא עמוק מספיק להחזיק את המכלול והמורכבות שבי. 

לכן חשוב לי למצוא קשר שקיימת בו התאמה מינית מקסימלית ומה שלא,להשלים בתקשורת. 

כל הבלוג שלי זועק צימאון למשהו מיוחד, מישהו מיוחד שיוכל להכיל את כל הטוב הזה, שיהנה מהמתנה הזאת שהיא אני. יש בי הכל ואני לא מכירה הרבה נשים כמוני שהן גם וגם וגם וגם.

היכולת שלי לאהוב ולשלוט להיות ונילית וסוטה לדרוש אך באותה נשימה להעניק כל כך הרבה. ולתת מקום בטוח לפרוח, לצמוח, לשמוח! 

החיים כל כך משעממים בלי מיניות, מיניות זה חיים, תוצר, יצר, כמיהה, תשוקות ומחשבות שגורמות לי לחייך. שאני משמחת אחרים אפילו רק מהמילים שלי. 

אני תמיד מתבוננת פנימה ושואלת שאלות, מבקרת, מתקנת את עצמי. זה חלק שבי שלא הייתי רוצה לכבות. מספיק זמן מחיי ויתרתי על הגרעין שמניע.

זהו, מספיק חפירות להיום. מחר אולי בלוג חרמנות. 

🩷

she got a lot of pretty pretty boys that she calls slaves 🙂

חינוך מתחיל מהרגע שאת נכנסת. אם זה בדרך שאת רוצה שיקבלו את פנייך. מה עליו להכין לפני בואך (אם החינוך טוב, והגור מחונך, אז אינך נדרשת להזכיר, זה פשוט קורה)

אני מצפה שמה שנלמד ב"שיעור" הקודם ייושם בשיעור הבא.

יש חינוך שנובע מהצורך שלי ללמד מה לא יקרה שוב. 

לכן, למרות כל הגעגוע והשמחה שלי עדיין סובבתי אותו, קיפלתי, בבת אחת משכתי מטה את המכנסיים והתחתונים שעל גופו והכיתי בישבנו. 

תוך שאני מסבירה מדוע זאת הפעם האחרונה שזה יקרה. 

החינוך המיני הוא בעל חשיבות עליונה מבחינתי שכן מטרתו של עבד המין הוא ללמוד את הגוף שלי ולהסב לי עונג.

למשל איך לענג את הפטמות שלי יש ספר שלם

אבל מתחילים עם ליקוק, מציצה של 3-4 שניות ושחרור. 

לא לגמור לפניי ולחדור עד הנקודה העמוקה שלי ואם אני צריכה מהר אני אומרת חזק מהר עמוק. מכה בישבן קדימה! תן את הכי טוב שלך, תראה לי שאתה זונת מין שלי. לוחשת באוזנך שכל מהותך בחיים הצטמצמה לרגע הזה שהז מתחכך בנקודה העמוקה שלי. כלום לא חשוב, אתה ממוקד מטרה: אתה ז שנועד לספק אותי. 

תהליך הלמידה לוקח זמן וגם ההיפך היכולת לסמוך ולהיפתח אליי. אם התחלנו במשחק בפי הטבעת ולהכניס קצת, עכשיו כל האצבע שלי עמוק בפנים. עד שילמד לקבל זיון מלא. 

אני נהנית מהתהליך שכל פעם מתאפשר עוד קצת. במיוחד כשיש כל כך הרבה עבודה עד שאני גומרת. 

כמובן שמי שנבחר להרגיש, להיות הכלי שהשתמשתי בו לאורגזמה שלי ולראות אותי ברגע הזה, זכה! אני הכי זוהרת בעולם 😊

בסופו של דבר מהותו של גבר זאת נתינה. זה צורך שלו להרגיש בעל ערך. 

הוא נותן את עצמו, את גופו ואת הזרע שלו 🙂

הגור שניה לפני שהלשון שלו ניקתה את החיבורים בין אצבעות רגליי וכף רגלי על ראשו מזכירה לו את ההיררכיה בינינו. 

אוחחח כמה שאתה מהמם, יודע איך להטריף אותי, לא רציתי שייגמר.. 

תודה ❤️

*תמונה פורסמה באישורו

וגם עד איזה גיל סביר ללקלק סוכריה? 

ההנאה.. 

אל תתבייש חמוד קטן, בוא לכאן תפתח את הרגליים כלבה מיוחמת שאתה. תסתכל לי בעיניים ותגיד אחריי: "אני הרכוש שלך ותעשי בי כרצונך"
כל הכבוד! 
אתה יודע מה אני אוהבת נכון?

אני אוהבת שאתה מביך את עצמך בשבילי. משעשע אותי.
אני עכשיו יושבת, שותה ואתה מעלה מופע. מופע זנותי ומחרמן.

תתחיל בסטרפטיז לאט.. יותר לאט! אני רוצה לבנות גירוי בתחתונים שלי. גם התנועות שיהיו מגרות אבל גם מביכות. תראה לי את הישבן, תפתח את החור. כן בזמן שאתה רוקד. תראה לי איך את מקפיץ את האשכים. תתאמץ!! חזק יותר, עוד. זה כבר גורם לי לחייך, מצחיק, אבל גם מגרה. אין הסבר הגיוני זה פשוט כך.

קמה לקראתך נוגעת ומועכת את האשכים שתתפתל קצת. שתגנח. תגיד: אני לא ראוי לך, אני רוצה להיות ראוי לך.

עכשיו ששששקט; תתחיל לגנוח חלש... יותר. יותר. יווותר. עמוק, מהר! אני לא שומעתתתתת...
תגנח כמו זונה! ששילמו לה לגנוח ועכשיו היא עובדת קשה.
כמה שאני אוהבת צלילים. גם צלילים ילדיים.. הכל מתערבב לי יחד בראש..

כל נגיעה שלי בך הופכת מרכה, מלטפת לחזקה ודורשת. לנשוך אותך בכל מקום בגוף, זה טעים ומרגיע. מזרים לך את כל אותות הגוף לנקודה בה נעצתי את שיניי ושחררתי באיי הראשון שלך.

אני רוצה שלא יהיה אכפת לך מכלום. לא מאיך שאתה נראה ולא מאיך שאתה נשמע. רק שנינו כאן בעולם שלנו שמותר בו הכל.

ואתה תעשה הכל ולמה?
למה שתסכים להתבזות כך מולי? כי זאת אני, יודע שאשמור עליך, סומך עליי. ואני יודעת מה אתה צריך. אני יודעת מהמבט הראשון בעיניים. אתה צריך.. .

רק בי יש את היכולת להביא אותך לשם. למצב הזה שאתה מאבד את עצמך. בנקודה שאתה כל כך חרמן כל כך כנוע כלכך נשלט  בדיוק שם בנקודה הזאת אתה תעשה פשוט הכל. כל גחמה שלי. זה מטריף אותי שיש לי את הכח הזה עליך. 

עכשיו תשתין כמו כלב ותחכה לי במיטה.
הגיע הזמן לקחת את מה ששלי. כל חלק בגוף שלך, את הכל.

נכון זה בסתירה מוחלטת למי שאתה ביום יום. אבל זה מה שהופך אותך למיוחד בעיניי. אין קשר שיכול להגיע לדרגות האלה. 

וגם, מחר כשתקום בבוקר אתה יכול לספר לעצמך אלף סיפורים, שנינו יודעים...

פעם ראשונה שנתקלת, איזה מתוק זה 🙂

ההנאה... 

רבות כתבתי וכנראה עוד אכתוב בבלוג על ירידה וכמה שהיא משמעותית ומהנה עבורי אבל אם נצלול יותר עמוק (תרתי) נלמד להכיר את האולטימטיבי מבחינתי.

לכן אני תמיד שואלת אתה אוהב לרדת? 

התשובה כמובן היא תמיד: כן!

נניח למילים בצד כי המעשים הם אלה שקובעים

אז מי באמת מכור לכוס?

זה שרק מירר למראה הכוס שלך.
זה שלא מרים את עצמו משם ואם ניתקת אותו מהאינפוזיה הוא מתאכזב. 
זה שלא נגעל מכלום, כל מה שיוצא ממך קדוש.
זה שמתנתק מהסביבה כשהוא שם, כמו תרפיה. הוא לא חושב על הלחץ בעבודה, על הצרות שלו, על הגוף שלו הוא כל כולו מרוכז וקשוב לתנועות שלך. לטעם בלשון, בנוזלים שיוצאים, במרקם, בנשימות והאנחות שלך. ממוקד בך.
ולא באמת אכפת לו מה את עושה, תני לו לגור שם הוא גם ישלם שכירות.
בדרך הביתה הוא עוד יסניף את האצבעות וממש לא ירחץ ידיים.
אבל רמה אחת מעל נמצא השואב.
בזמן הירידה הוא שואב את הנוזלים כמו ששותים עם קש ובולע בשקיקה. כשאת גומרת הוא נשאר שם לגרוף, לנקות ולהרגיע את הכל במיוחד את הדגדגן הסוער והנפוח. נותן לך זמן לחזור לעצמך. הוא צמא לך! בימים רבים אחרי עוד כותב לך שהטעם שלך עדיין על הלשון ומתחנן רק לחזור להירגע בין הרגליים שלך זקוק להיכנס לספייס שלו. ניתוק והתמרכזות. 
וזאת התמכרות.

גם שלי, אני מרגישה את כל תנועה כל נשיקה מלאת תשוקה. סיפור אהבה שנרקם בין שפתיים לשפתיים. 

ברור שיש כאן חיבור מדהים שנובע גם מהתמכרות וסגידה אלייך אבל גם מאהבה ונזקקות אמיתית לכוס 🙂 ( נדיר מסתבר).. 

ממתין בסבלנות לאישור 

מבט חודר

עכשיו תעצמי עיניים תשכחי ממני

אני פשוט רוצה שתעשי מה שבא לך

Practice makes perfect

אשה רגילה מתרגשת מהמילים אני אוהב אותך. אני מתרגשת מהמילים אני מכור לכוס שלך. 

לרוויה 

אומנם יש לי קינאת פין ועליי לחקור את הנושא הזה אבל אל נא נשכח שכל פין התחיל כדגדגן. 

יש כאלה שעד היום בין הרגליים נותר דגדגן 🙂

מכל מקום, אם אין לי משלי לפחות אעשה בכל השאר כרצוני. 

ואין כמו לכוון שפיך חם לפנים יפות בעוצמה ואז לצפות בזה זולג מטה לאט... וואייי זה יפה

לפעמים הפנים כאלה מופתעות הרי שנינו יודעים שלשם זה יגיע. 

האם הפה פתוח או לא? את זה נשאיר בצריך עיון

כשהמלכה משקיעה בך תגיד תודה! 

תודה שזיינת אותי ואפשרת לי לגמור

אין באמת בחירה, כך היא רוצה כך זה יהיה

הידיים למטה, לא מפריעות למה שחשוב

מדובר בכלבה אחרי אילוף

היא לא אוהבת להתאמץ 

חמוד קטן 

טוב,  אצליח לעבוד קצת היום? 

יש לי חולצה ישנה, אין לי מושג מתי נקנתה ומהיכן, אולי בכלל עברה בירושה. 

אני כל הזמן לובשת אותה והיא הראשונה שאבחר כשיוצאת מהכביסה. 

בימים שאני מחכה לה אני נאלצת להסתפק בחולצה פחות נוחה. 

יש בה חורים, דהויה אבל היא רחבה מאווררת 🙂 וכמעט לא מורגשת על הגוף.

לא יודעת אם אי פעם אזרוק אותה עד שהיא תתפורר לגמרי ולמעשה תוותר עליי. 

כן אני נאמנה למה שנעים לי אין לי צורך בהחלפת חולצות, רק את זאת האחת שאני אוהבת לישון איתה. 

וגם ill have what she's having 

"תשלח לי שקע" 

"את לא מבינה מי אני"

מי אתה? 🙂

"אני זה שאומר לנשים מה לעשות ואיך לחכות לי והנה עכשיו אני נוסע שעה אלייך מחכה באיזה חניון כמו כלב" 

זה לא משנה מי אתה מול אחרות, זה משנה מי אתה מולי. ומולי אתה כרגע כלום. 

וכך עברו שעתיים של בדיקה ברכב שלי כמו זונה לפני מכירה. 

תפתח את היין תמזוג

תוריד תחתונים ואני צובטת את הפטמות חזק ומושכת את האשכים. שורטת שם, נושכת כאן, מעבירה נוזלים מהפה. 

בכוונה שולפת את החזה מתוך החולצה שיוצגו לפניך. מסבירה שכרגע אסור לגעת. היד שלך באופן כמעט אינסטנקטיבי נשלחת לכיוון החזה שלי "כמה הם יפים" ואני בזריזות על תופסת את היד שלך מהמפרק ומורידה כלפי גופך. 

"אני מזהירה אותך", חולפות כמה דקות מקרבת אותך אליי להסניף קצת מושכת בשיער מכוונת את השפתיים שלך לצוואר שלי. 

אתה מנשק שולח יד לחזה נוגע וחוטף סטירה חזקה לפנים. 

"תרצה שנפסיק את הפגישה? "

" לא אני מתנצל"

מה את עושה לי? 

אני משחקת, זה הכיף שלי. מורידה מגף אחד ואת הגרב לא טורחת לנער וישר מציבה אותה עליך. עיסוי, אני פוקדת.

צופה בך מביט בכף הרגל שלי בלחץ, מי ישמע

מרימה אותה קרוב לשפתיים שלך. הבוהן שלי כמעט נוגעת.

תמצוץ! אתה מביט בי קפוא. 

" מעולם לא נישקתי או ליקקתי.." 

תמצוץ אמרתי.

כל כך מיותר להילחם בצורך הזה שלך להיות כלי, להיות ברצפה, שאני לא סופרת אותך את הרצון שלך, לא מתרגשת מהגוף המרשים שלך, באתי לבחון אותך וזהו. 

אתה מוצץ בהתלהבות ואני מדמיינת בראש מה היה אילו היית בוחר לממש את הפנטזיה שלי. הבוהן הזאת הייתה עוברת מהפה לחור תחת שלך ובחזרה. 

אבל ידעתי שתפחד וזה בסדר. פעם ראשונה עם שולטת, לחכות בחדר עם כיסוי עיניים זה באמת מעט קשוח. 

הסכמתי שנצא מהרכב לעשן שם הסתובבת אליי עם הישבן השרירי הזה. בעודי מעשנת דוחפת לך אצבע לחור, דופקת אותך איתה. מושכת מאחורה את האשכים ושוב לחור. כל פעם שהאצבע שלי מתקרבת התחת נפתח זה כמו קסם. 

כך תעשן כמו איזו בובה על האצבע שלי

מסתובב מתחכך לי ברגל

"אני פשוט זונה שלך אני לא מאמין, יכול לגמור כך". 

אתה לא תגמור איתי, כשאלך תאונן את עצמך לדעת, אותי זה לא מעניין. 

וכך השארתי אותו. 

בהזדמנות זו אומר לך שאני גאה בך.

להיות שולט שבא להתנסות מעיד עליך המון משאיר את הגאווה הטפשית הזאת בצד. מלא בבטחון עצמי וזה מחרמן אותי.

אין לי צורך להראות שאני מצליחה להוריד מישהו חזק אבל ללא ספק כיף להתאמץ, במיוחד כשאני רגילה שהכל בא לי בקלות. 

אולי לכן זה מחרמן אותי בראש כשמישהו ממש מתנגד לי פיזית ואני צריכה להפעיל כח כלשהו כדי לקחת.

אציין שפרקטיקה פיזית אינה באמת שליטה,גם לא לקשור מישהו. שליטה היא בראש, הקבעון שהוא הולך לחוש מעכשיו אליי, ההתמכרות והרצון לרצות אותי, להיות קטן לידי לשים את ההנאה שלי לפני שלו ולתת לי לעשות מה שבא לי מתי שבא לי. זו השליטה האמיתית וזה משהו שלוקח זמן לבנות. 

אם אחליט עליו( מושג של ילדים..גדולים 😉) זה בדיוק מה שיקרה. השאלה היא אם.. 

אולי יום אחד יהיה מישהו שאראה בו משהו כל כך מיוחד שגם אני אפתח לנסות להרגיש שליטה מהצד השני.

"הסתכלתי בעיניים שלך וראיתי אותי"

ההנאה..