לגלוש בצונאמי

נראה שצריך משהו כזה כדי לגרום לי לכתוב.

לא חסר מה שירחיק אותי מפה, שבועות מלאי עבודה של סוף שנה, לימודים בעומס וגם מנסה לא להזניח משפחה וחברים

אבל האם יש דחיפה עוצמתית יותר מלהרגיש שאיבדת מישהי שפוגשים פעם בתקופת חיים?

קשרים שגורמים לך להרגיש מובן ולא בודד הם נדירים ויקרים, ממליץ לשמור עליהם אפילו יותר מחנייה בתל אביב.

בעיקר כשהם מגיעים עם המון סקס ומציצות מהסרטים.

)אבל זה אפילו לא החלק שהכי חסר לי)

קשה העידן הדיגיטלי הזה, איפה מתחילים עם נשים שם בחוץ?

זו חוויה חדשה בשבילה, לקבל רק רגל כדי לספק את עצמה.

כמו חיה, מונעת על ידי היצרים שלה ותעשה כל שביכולתה על מנת להרגיש את תחושת השחרור המיוחלת.

כשהידיים שלי על הראש שלה כמו חיית מחמד קטנה, מקבלת אותי לפה שלה בגניחות עונג כאילו זרקתי לה עצם טעימה שהיא לא רוצה לשחרר, עוצר ומזיז אותה רק כדי להרטיב את הרגל שלי עם הרוק שלה שנזל על האשכים שלי ומחזיר למקום.

תנועות האגן שלה מתגברות כשאני לוחש לה "רגל זה כל מה שתקבלי היום", היא עוצרת ומתחילה לרטוט, אני בתגובה מסובב את הגפה הארוכה והמקועקעת שלי וזה מספיק כדי לשחרר את המפל החם שלה על הסדינים החדשים שלי (חיה לא מאולפת עדיין, לא הרשיתי ללכלך).

התחושה דוחפת גם אותי מעבר לקצה ואני מושך אותה ממני בתנועה חדה, הופך על הצד ונותן לה להרגיש את התוצאה של עבודתה הטובה.

מנקה אותה, מתחבקים, מדברים...על כל מיני וגם על החוויה המחפיצה שעברה הלילה:

"זה היה משפיל, אף פעם לא הרגשתי ככה, כמו צעצוע, אני מרגישה מוצפת" 

"ואת אוהבת את זה?"

"כן"

אני מתקשה למצוא מילים שיתארו את החוויה באופן הראוי לה, נאלץ להסתפק במה שההנגאובר שלי מסוגל להפיק כרגע.

זכיתי לכבוד העצום שקיים בלהעניק לאישה מדהימה את האורגזמה הראשונה שלה.

האמת הופתעתי שכך היה, אני לא הגבר הראשון שהיא שוכבת איתו, גם לא השני או השלישי, ובעצמה היא לא אוהב לגעת (מכירים כאלו?)

אבל כשחושבים על זה, בעולם בו גברים רבים לומדים חינוך מיני מצפייה בסרטי פורנו שממוקדים בעונג גברי בלבד- זה לא באמת מפתיע.

ואני? לא עשיתי משהו מיוחד

בניתי מתח, ירדתי לאט עם השפתיים והלשון למקדש שלה, ממשיך לנשק ולגעת מסביב עד שהרטיבות שלה הכתימה את החוטיני האפור והמקסים, הורדתי אותו בהתלהבות ואכלתי אותה לאט, הקצב עלה רק כשגופה הכתיב זאת, אצבע נכנסה אחרי שהיא התרגלה לתחושות

התכווצויות השרירים שלה, הרעידות, הקולות, הרגליים שנסגרו על ראשי והדמעות שהגיעו לאחר מכן אימתו את ההנאה שלה עבורי.

רגע עוצמתי עם כל הוניליות שבו, אפילו אפטר קר היה שם.

תאכלס לא עובר יום שלא

וכל יום שעובר מבלה פחות זמן במחשבות עלייך.

פרדוקס של געגוע,

כואב להזכר אבל אני מפחד לשכוח.

"אני מפריעה לך לעבור?"

"לא, זה די נחמד שאת בדרך"

פסעתי קדימה, עכשיו במרחק נגיעה ממנה.

"אז תעבור" ירתה אלי בלי להתבלבל, חיוך מלא בטחון מתחיל להציץ בין שפתיה.

אז התקדמתי עוד קצת, מעט יותר מזה כבר אשען על החזה הזקור שלה.

מהמרחק הזה עור הפנים השחום והחלק שלה מהפנט אותי, הצוואר הארוך שכמו קורא לאחיזתי, השיער הכהה שמתחנן למשיכה. היופי שלה מוציא אותי מריכוז, מרגיע ומשגע במקביל.

הריח שלה ממלא את אפי כשהיא נשענת קדימה ולוחשת "אתה מפחד?"

הקול הנשי והיפה הזה מעביר בי זרמים של עונג, אבל השאלה לוחצת לי על הכפתורים ובלי לחשוב בורח לי "ממך? תצטרכי להתאמץ יותר"

בתנועה מהירה וכועסת צווארון החולצה שלי נתפס בידה, "אתה תתחרט בסוף" 

היא מושכת אותי עליה ומתרוממת מעט על קצות האצבעות, מבט רציני מסתיר חיוך של הנאה. 

היד שלי בדרך לשיער שלה, אוחזת בלי למשוך, מחפשת אישורים במשחק הכוחות הזה.

נשיקה סוערת, לא ברור מי נישק את מי קודם

עם דחיפה קלה לאחור אני מושיט יד מאחורי גבה ונועל את דלת המשרד, היא בתגובה דוחפת אותי  על השולחן, אני מתיישב כשהיא עולה עלי.

האיבר הנפוח שלי שנדחק כנגד מכנסיי ובין רגליה זוכה לתגובה בצורת חיוך מרוצה שחומק מבין שפתיה, היא ממהרת לתפוס אותי מהעורף ולהצמיד אותי אליהן תוך שהיא מניעה את האגן כנגד הזין הצמא למגע שלי.

אחרי כמה רגעים של הנאה על גבול ההתמסרות אני מניח יד על צווארה ומרחיק את ראשי לאט לאחור, נותן לה לחנוק מעט את עצמה כדי להמשיך לטעום אותי.

הקול של אוויר שנאבק בדרכו להיכנס מטריף אותי אבל ההנאה ממנו נקטעת בתחושת נשיכה כואבת.

אני מנתק אותה במשיכת שיער, משחרר ספאנק לישבן ונובח "בלי סימנים"

גניחה קטנה שמתחלפת במלמול בסגנון "לא כיף ככה" מגיעים ממנה.

אני נעמד על רגלי, מסתובב ומשכיב אותה על השולחן שבמזל השארתי מסודר לפני סוף השבוע.

בתנועה מהירה מכנסיה מוצאים את דרכם לרצפה וחושפים חוטיני פשוט ושחור שמסתיר משולש ערווה קצוץ ומסודר.

 מראה ההתרגשות על פניה גורם לי לחייך בעודי מעביר את ידיי על רגליה בליטופים חזקים, מתקרב מהר לאוזנה ולוחש "סליחה, מקווה שזה יפצה"

אני זז שוב למטה, הפעם לאט.

מסיר את חולצתה השחורה וחושף זוג שדיים עגולים ומלאים שחיכו בסבלנות בלי חזייה שתפריע להם ומסמן כל שטח שעברתי בו בנשיקות, נשיכות, לשון מעל הקעקועים הקטנים שלה, משחק עם הפטמות בין שפתיי

עושה את דרכי למטה ומסיט את התחתון לצד, חושף ומרחף עם פניי מעל ערוותה, מנשק את פנים ירכיה מטה ומעלה.

ככל שאני מתקרב לרטיבות שבין רגליה אני מאט את הקצב ונותן להמתנה לעשות את שלה, מביא לאט את שפתיי אל המקום ומניח בעדינות על הדגדגן הרגיש שתפח וכעת משתוקק למגע, נשאר לרגע ואז מתנתק, לוקח טעימות קטנות.

נשימות כבדות מתחילות לסמן לי, לשלוח אותות.

ואני מקשיב, שומר אותה בגבול הדק שבין הנאה לציפייה.

אותו הדבר עם האצבע שלי, ואז עם הלשון, עכשיו במקום להרים ממשיך לליקוק איטי וארוך שמוציא ממנה גניחה קטנה.

אני שולח יד אחת לחזה, מעסה, צובט.

עם השנייה מפשק את רגליה בזמן שהלשון שומרת על קצב איטי בעוצמה מתגברת, מציירת תבניות מעגליות קבועות בעוד שהיא מקרבת אלי את האגן, שולחת יד לראשי כדי להצמיד חזק יותר, להזכיר שגם לה יש כוח בסיטואציה.

ידי מחליקה מהרגל ומצטרפת לפה שכעת גם מוצץ את האזור בנוסף לללשון, אצבע נכנסת פנימה ומגבירה את הקולות שלה משל שיחקה עם כפתור הווליום, תחושת הרטיבות החמימה מטריפה אותי והקצב עולה.

האצבע מתמקדת בקיר העליון, לוחצת לכיוון הבטן שלה, מסמנת לגמירה שלה לבוא אלי.

"תכניס עוד אחת" 

"תבקשי יפה"

ממתין לתשובה, היד מעלה קצב ורוטטת במהירות שמפתיעה גם אותי. 

התחושות מתחילות להציף אותה והיא עונה בקול רועד

"תשתוק ותכניס לי עוד אצבע...בבקשה"

"מספיק טוב"

עוד אצבע נכנסת והיא מתחילה לרעוד, הפה חוזר גם הוא, הקצב עולה בהתאם לקולות שהיא מפיקה והתנועות של גופה.

היא מתכווצת על אצבעותי וגומרת בהכרזה, מצמידה את ראשי חזק וסוגרת את רגליה, נותנת לאורגזמה שלה לזרום דרכה ולחשמל את שריריה שמתכווצים עלי

 סופג אלי כל רגע מההנאה שלה, שותה אותה לתוכי

היא מנסה להתרחק ואני ממשיך, עד שהיא תתחנן או תגמור שוב.. מה שיגיע קודם.

יצא ארוך, נעצור פה

שיהיה שבוע טוב

אותה אישה מהפוסט הקודם שאלה אותי על מסמך עם מידע רפואי ישן מאוד שקיבלה פעם.

הסברתי לה שזה תיאור של כף הרגל שלה ויכול להיות שהיום זה לא המצב.

היא שאלה איך יודעים מה המצב היום

אז הזמנתי אותה לבדיקה של כף הרגל.

היא אמרה שזה נשמע לה כמו foot fetish ושהיא לא תוכל להגיע השבוע.

הגבתי שנאלץ לדחות את הסשן לפעם אחרת והיא אמרה שתקפוץ לומר שלום כשתוכל.

עברו יומיים מאז והראש של מריץ פנטזיות על כיף במשרד...

מחפש זמן ומוטיבציה לכתוב עליהן אם יש למישהו להשאיל.

יאללה סופ"ש

שבוע שעבר בעבודה, מקבל שיחת טלפון ממטופלת שרופאה הכעיסה אותה.

אווירה טובה, הומור, אבל צועקים.

סיכמנו שאברר עבורה את מה שזה לא יהיה והיא תבדוק מולי שבוע הבא מה התשובה.

כשהיא שאלה אם אני מעדיף בטלפון או מייל אמרתי לה שמוזמנת להתקשר כי "נחמד לשמוע אותה צועקת"

הדבר נאמר בתום לב אך לפתע חששתי מפירוש מיני בצד השני ומיהרתי לנסות לאזן את המצב והוספתי (בלי לחשוב יותר מידי, כמובן) ש"גם כיף לצעוק עלייך".

זכיתי למבט מבולבל מקולגה שבמקרה נכחה במשרדי ומיהרתי לסיים את השיחה.

הצועקת בתגובה צחקה ואמרה שתתקשר...

אחחח אתיקה אתיקה, בלעדייך היא הייתה צועקת יותר ולא רק הפה שלי היה משפריץ שטויות.

יש לה בדיוק את אותו השם.

לכן כשהיא נכנסה למרפאה מיד חשבתי עלייך.

מטופלת עם קול מיוחד כמעט כמו שלך, מעט נמוך מהממוצע.

אמנם היא צרודה יותר למרות שגילך כמעט עשור מעליה, אבל הגרגור שמשותף לשתיכן שובה את ליבי.

בגלל זה זכרתי את השם המלא שלה כשהיא ביקשה ממני עזרה עם מרשם, מה שהפתיע אותה מאוד.

אז כמובן שהיא שאלה כיצד.

וכמעט סיפרתי לה שיש מישהי, עם אותו השם, שכל יום רצה במחשבות שלי עד ששנינו מתעייפים.

נזכר בריח, העור שמתמלא סימנים במהירות שיא, רעמת התלתלים, הצוואר המלכותי, השפתיים החושניות, האישיות המדהימה, האומנות והמגע החזק.

כמעט סיפרתי שיש מישהי שאני רוצה וצריך לדבר איתה אבל לא יכול.

כי היא ביקשה שקט, היא צריכה את המרחק.

אבל שמרתי לעצמי, נעלתי את המשרד ואוננתי לתוך כפפת בדיקות לצלילי הזכרונות שלי מהגוף הרועד שלך.

מתגעגע סעמק

"הערפד בתגובה: אל תקרא לזה ככה..."

אפשר גם ערפדית, איך שתרצו.

"יש לך זין ממש יפה"

כשחושבים על זה המחמאה היחידה שקיבלתי ממך הייתה על האיבר הזקור.

כולי תקווה שאהבת גם משהו באופי, אולי את ההומור או השיחות.

טוב נו, אם נהיה הוגנים גם אהבת קצת מהמוזיקה שלי.

רוצה לומר "העיניים שלי פה למעלה" אבל האמת שזה הרגיש טוב, מקווה שתרצי להסתכל שוב.