Be yourself

אני והים🤍🩵

יש לו השפעה עלי עדיין, הבנתי את זה בפעם האחרונה שנפגשנו, איך כל חומות ההגנה שבניתי נמסים מולו, בלי שליטה שלי בכלל. איך כל הגבולות שהצבתי לעצמי מטשטשים בקלילות. 

זה מפחיד אותי

והוא יודע...

גם על ההשפעה שלו עלי וגם על הפחד שלי,

וזה מכעיס אותי אבל גם מזכיר לי מיד שוב למה לא. 

אם הוא היה מציע לי לטוס איתו לחו"ל שלוש שנים אחורה, הייתי אורזת באותו רגע. בלי לעצור לחשוב. 

ההחלטה לא לטוס איתו עכשיו מצד אחד מרגישה פספוס מטורף מצד שני מן תחושת הקלה מוזרה. 

רחוק מהעין רחוק מהלב לא באמת עזר לי לשכוח, אבל כן עזר לי לאהוב אותי יותר❤️

שבת של חופש ואהבה ללא תנאים❤️

השמים צבועים בצבעי השקיעה וזה הנוף מהבית החדש שלי.

חלום שמתגשם לי אחרי לא מעט שנים.

התודעה שלי השתנתה במהלך התהליך של מכירת הבית שלי, שינויים פיזיים ונפשיים שפתחו לי את החשיבה לכיוונים שונים. 

אז התפטרתי.. 

ולקחתי לי קורסים שיקדמו אותי הלאה בעתיד. 

קורסים שמנווטים אותי ליעוד של חיי. 

נפש בריאה בגוף בריא! 

כמובן שלתת מודע שלנו קשה לקבל שינויים והוא תמיד מנסה להגן עלינו ולהחזיר אותנו למקומות הנוחים שלנו. ומשם מגיעים כל מיני "מכות" שגורמות להגיון שלנו להתערבב עם הנשמה והאינוטאיציה, ואולי לוותר...?! 

וחטפתי, חליתי, עברתי תאונה קטנה, איבדתי כסף ועוד... 

התמדה, אמונה ותקווה היו לי הכוחות בתהליך הזה

רק הן ואני. וכל יום זה נצחון חדש. 

כל חיי הרגשתי מכולם עד החברים והחברות הכי טובים שלי,שאני טובה בכל מה שאני יבחר לעשות, שאני תלמידה טובה, חרוצה, ראש גדול ולב ענק. 

אבל

עד שהעזתי להגיד את שלי, שאני רוצה לעצמי, שהטוטאליות שלי בכל מקום שאני נמצאת בו עם הלב כבר שוחקת אותי, ואני חייבת ללמוד לנווט את האנרגיה הזו אלי. להיות טוטאלית לעצמי קודם כל.

או, אז תמיד שמעתי שלא בטוח שאצליח, לא בטוח שתהיה לי משמעת עצמית.ובכלל למה לך? 

אז לקחתי את עצמי יד ביד למסע פנימי

בלי רעשי רקע מיותרים

וכל יום מחדש אני מגשימה עוד ועוד חלומות

מתקרקעת, מתחברת. 

מתחזקת מול העולם השיפוטי הזה

ואוהבת את עצמי כל יום יותר. 

"בימים כמו היום

אפשר לקחת עוד אויר

להתפלל, להתפרק

מותר לבכות

כדאי לשיר"

האסקפיזם הכרחי בימים האלה, אבל אני לא ממש מצליחה להתנתק.בורחת בקטנה ומוצאת את עצמי שוב חוזרת לחדשות.

יש כאוס בחוץ

וכאוס אצלי בבית, הקטנה שלי בהתקף חרדה מתמשך, בטוחה שתכף מגיעים לשחוט אותנו.

הבכור לא מפסיק לחפור באינטרנט ולנו על סכנת האילומינטי שמתקרבת.. 

ואני, אני מנסה להחזיק. 

משתדלת לעבוד, להיות פחות על החדשות כל היום, להרגיע את הסביבה. וגם מבולבלת, מפחדת, לא מצליחה להבין ולהכיל..

שנסלח לעצמנו על כל מה שלא ידענו פעם

ונודה היום על כל מה שכן

❤️ 

שישי חופשי

אז אספתי את עצמי אל הים מוקדם בבוקר

אל החוף המבודד שלי. 

שפיץ, כוסית ערק ואני במימד אחר. 

המים מרגישים כמו החיבוק שאני זקוקה לו. 

חיבור אל עצמי, אל המהות. 

אני צפה, השמיים מציירים לי ציורים

נסחפת עם הגלים בכחול הענק הזה. 

והלב שלי רגוע ושלם.