סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Be yourself

❤️
לפני שנתיים. 4 בנובמבר 2022 בשעה 13:23

לפני שנתיים. 1 באוגוסט 2022 בשעה 16:42

מהחדש לישן

 בין ההגיון ללב

לתשוקה ולכאב

לישן, שחוזר ונעלם. 

בין הרצון להרגיש להכיל, לקבל, להיות

לראש המותש, לגוף שמתאבן ולפה שמתייבש. 

בין כאן לעכשיו

בין לרצות ולהלחם

ללהרפות ולתת לפחד לכוון.

 

בין תקווה לתקווה לשפיות, ללבלוב של הלב

ולא משנה כמה בהתחלה זה כואב.

 

 

 

לפני שנתיים. 4 ביולי 2022 בשעה 20:54

תקופה של בלבול בעיקר מלווה אותי, אי וודאות לגבי כמעט כל דבר בחיים שלי. 

החברות

העבודה

הגברים בחיי

השיגרה. 

ואז אני מוצאת את עצמי כאן, נמשכת שוב למקום הזה שקצת מחזיר אותי לשפיות.. לעצמי. בלי מסיכות. 

ברחתי קצת... 

כאבתי כל כך בפעם הקודמת שלא הייתה לי סבלנות להיות! להרגיש! 

הכאב צילק אותי ואני נסגרתי כל יום יותר ויותר. 

 

אבל בימים האחרונים מתגנב לו געגוע

ללהרגיש

להיות נוכחת.

להכיל

להיות מוכלת

להבין ביני לבין עצמי..

אותי. 

לדייק.