נשים וגברים שמנצלים את הלב שלהם,
אני יודעת מה זה להיות שם.
ואיך מאבדים כל צלם אנוש מול סוציופתים שאין בהם טיפת מחילה.
היום, אני מתה שייפול עליי אחד/ת כזה.
אתם בהחלט לא לבד,
לצערי.
ואם בכל זאת, אתם קוראים את הפוסט הזה, עדיף שיסממו אתכם בשביל לא להרגיש את מה שמונע מכם לצאת משם ולחזור לסמוך על הלב שלכם שוב ובמיוחד על המח שישתלט מחדש ויעשה סדר.
לא משנה מה הגיל שלכם, מה שטוב שתמיד אפשר להתחיל מהתחלה.
וגם אם אתם חושבים שלא נותר אף אחד בחיים האלה
וגם אם אתם בכלל לא מבינים מה הייעוד שלכם בקיום הזה
עדיין, אני פה, בשביל לומר לכם,
שתלכו ותסממו את עצמכם בטיפול פסיכיאטרי, אל תתבישו, המשוגעים, הם האפסים שמתקיימים מלהביא אתכם למצב הזה והייעוד שלכם זה לצאת מזה ולהראות שהרע מפסיד והטוב, אפילו ביקום מושחת ואטום, תמיד שורד ומנצח (כן בדיוק כמו בסיפורים והאגדות שסיפרו לנו כשהיינו קטנים).
ואז,
בדיוק כמו שלקח איזה חודש עד שהכדורים השפיעו, בהדרגה תגידו להם שלום ותאהבו את השמש הזורחת והשוקעת
ואת הלילה עם הירח והכוכבים
ואת הטעם של האוכל
ואת הצחוק, כל סוגי הצחוק
ואת המוסיקה, כל סוגי הצלילים
ועוד מליוני רסיסים של חיים,
החיים שלכם ❤️
