לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולם להפליא

עניין של אמונה
ואדיקות לשמה
לפני 11 שנים. 27 בספטמבר 2013 בשעה 5:33

 

וגם ביום בו את מצליחה למצוא את התמהיל המדויק, את המינון הנכון, את הנוסחה המנצחת, את השילוב המדוד שבין צמוד ובין נפרד.

 

גם אז את מגלה, עד מ(ה)רה שאין לך ביד פטנט שיכול להשיב את נפשה של האנושות.

 

אפילו לא את נפשך שלך.

כי הנוסחה הזו נכונה רק לאותה תקופה, רק לאותם שני אנשים.

היא לא תתאים לך ולאחר. 

היא לא תתאים לאחרים.

היא אפילו לא תתאים לשניכם, בעוד חודש, בעוד שנה, בעונה אחרת.

 

וכך חיינו מתנהלים בין נוסחות משתנות.

 

שכן אנחנו לא טילים בליסטיים שמסלולם הנכון נקבע בעת שיגורם. אלא טילים מונחים, שאמנם הם הרבה יותר מדויקים - אך דורשים הכוונה ותיקונים לאורך כל הדרך.

ובניגוד לטילים שמטרתם להגיע ליעד ולהתפוצץ יחד איתו, מטרתנו שלנו היא להישאר באוויר, כמה שיותר.

מה שמסבך את העסק עוד יותר, שכן חוץ מלכוון לתקן ולהחזיק יד בכוננות על הג'ויסטיק בכל עת, אנחנו גם צריכים מתי שהוא לתדלק את הטיל - בעודו באוויר.

 

אין מסובך מזה - נכון ?

 

 

עכשיו נסי את זה עם כמה טילים בו זמנית.

 

לפני 11 שנים. 20 בספטמבר 2013 בשעה 1:17

רמת האפיליות עולה ויורדת בתנודות 

 

לעתים חריפות לעתים מתונות

 

פעם הפסגות גבוהות ותלולות,

ופעם מתונות ועגלגלות

 

וכמו הצרצר ההוא מהסיפור

חשוב לדעת איך להתנהל כשאתה בפיק

כדי שתישאר מספיק תבואה לימים אחרים

אם יבואו, כשיבואו

 

ולא לשכוח להנות מאותן פסגות

 

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 19 בספטמבר 2013 בשעה 5:58

 

העונשים הכי בני זונה הם אלו שמתגנבים.
סתם משפט שנאמר בין הרבה אחרים.
חבטה קטנה, לא ממש הרגשת, לא שמת לב, אבל הזרע נטמן. עכשיו הוא עובד. תופח. גדל. תופס נפח, מכה שורשים. אתה יודע שהוא שם, ידעת מההתחלה, אבל עדיין לא מבין כמה הוא מציק. ועוד יציק. 
המומחים בלהעניש, אלו שיודעים לטמון זרעים כאלו, יודעים גם לדשן ולטפח אותם הלאה, להוסיף אינפורמציה, כאילו סתמית, אבל מכוונת בדיוק לאותו מקום. יש להם שיטות. טכנולוגיה מתוחכמת.

אז מטוסינו שבו בשלום וכל יעדינו הושגו וזה.

אני מקנאה במנקה.

אני מדמיינת אותה קטנה ומושלמת, שזופה, אם היא מחוללת בעירום עם המטאטא לעיניך היא בטוחה בעצמה ויפה, וקיבלה כבר מפתח אז היא לגמרי משלנו, איזה שלנו, שלך, בטח שהיא שמחה הכושילאמאשלה הבת זונה.
אוף. 
אני שונאת את זה.
תגיד לי שהיא לא. לא חשוב מה.
יותר מדי עונשים.
אדוני

 

 

לפני 11 שנים. 15 בספטמבר 2013 בשעה 17:04

 

הודעה:

 

בדיוק מחליפה בגדים לאירוע הערב, ויש יד על ישבן ימין שלי (סימן שלא ברור מתי ידהה)   בא לי לרוץ אליך שתתאים לי אחד גם בצד השני 😄            
לפני 11 שנים. 15 בספטמבר 2013 בשעה 8:06

הייתי טוחן אותך ארוכות עכשיו

 

משתמש בך ככלי קיבול

 

 ואחרי שהייתי משפיך לתוכך בנהמה גדולה

 

הייתי נותן לך לנקות את הזין שלי בלשונך

 

 

 

ואז נשמט אל תוך שינה נעימה כשאת מלטפת אותי, מעבירה אצבעותייך על גבי וכלל גופי ומנעימה את שנתי

 

 

 

 עד שאתעורר עם זיקפה מחודשת לנעוץ אל תוך הוויתך המייחלת

לפני 11 שנים. 14 בספטמבר 2013 בשעה 5:14

 

 

אני אוהב את החיבור הזה.

 

את התמהיל הזה, של קודש ופריצות.

של קדושה וקדשה.

של יראת אלוהים ותאוות הבשר

 

של אישה העומדת בכיסוי ראש לבן ובשמלה ומדמיינת יד של גבר זר מחליקה במעלה ירכה

שמתנועעת בתפילה ומדמיינת גבר שאינו בעלה מנצל את התנועעותה את התכופפותה קדימה כדי לפרוץ לתוכה

 

שפוגשת את כולם בקהילה הדתית הסולידית והפוריטנית למראה

שנמצאת בבית הכנסת עם כולם, משחקת את משחק הדת והאמונה 

 

לא מנוכרת לחלוטין כי עדיין נותרה בה האמונה 

אך את יראת השם החליפה ביראת אדון בשר ודם,

את שוכן מרומים המירה באדון יזע וזרע מתפרץ,

את יד האלוהים, ביד אדונה הסוטרת על בשרה   

 

 

 

היא חוזרת מבית הכנסת עם כולם, מחכה שבני הבית יירדמו, סוגרת דלת בלאט, מדליקה אייפון ומספרת לאדונה כמה רטובה הרגישה כשדמיינה את הזין שלו בזמן "כל נדרי"       

 

 

לפני 11 שנים. 12 בספטמבר 2013 בשעה 21:00

צום קל ?

צום קשה?

 

 

יש כאלו שגם לא צמים, וגם קשה להם.

 

כל כך קשה להם, עד כי הם נאלצים להכות על חטא,

ועל חוטאת

ולהעמיק, ולהרחיב,

 

ולנוע בדבקות, בתפילה אינטנסיבית

רפטטיבית

אינרטית ואנרגטית

מונוטונית וקטטונית

 

 

עד שהקושי מתפרץ, משפריץ ומתפוצץ

ומתרכך

 

ונח

 

ומתנמנם

 

אז שוב מתמלא, מתקשה

 

קשה

 

 

וחוזר חלילה

 

ולא חס

 

לפני 11 שנים. 12 בספטמבר 2013 בשעה 11:21

זה מוזר לך ?

 

 

מוזר לך שאת מכירה אותי יום וחצי וכבר עושה כל מה שאני אומר ?

מוזר לך שאחרי שלושים וכמה שעות את עושה דברים שלא עשית מעולם?
דברים שלא עשית עם אהובי נפשך, בני זוגך (החוקיים ושאינם) עם פרטנרים של שנים ?

 

מוזר לך שזה מרגיש לך כל כך נכון? כל כך מתאים ?

 

 

ככה זה איתי

 

אני סוכן

 

לא כזה שעובר מבית לבית

לא כזה של ביון וריגול

 

לא כזה שמת בסוף מחזה של ארתור מילר

 

גם לא כזה שמוכר לך ביטוח או חבילת נופש בחו"ל

 

אני סוכן מסוג אחר

 

סוכן של שינוי

 

סוכן של הגורל

 

ועכשיו הגעתי

עכשיו אני כאן

 

 

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 8 בספטמבר 2013 בשעה 22:10

מחשבת לעצמה, עם עצמה

מתי זה יהיה מנומס לקפל את הערב עם הבחור החדש,

לתת לו נשיקה על הלחי

ולבוא אליי

 

בתחילת הדייט סימסה לי סוג של הסבר:

"פנוי?

האישה שפעם הייתה שלך קומפליטלי,

רוצה להיות שלך לאיזה זמן שאול.

במילים אחרות;

היא רוצה שתדפוק אותה,

טוב טוב,

אם אפשר,

אם אתה יכול,

אם אתה רוצה,

ושיהיה חשוך עם מוזיקה.

בא לך מותק?

בא לך עליי?

 

אתה רואה את הפער בין ההתנהגות שלי לבין המילים שלי?

חושב שאתה מבין אותו?

כי אני לא מבינה"

 

הסבר מעניין, עונה ושואל כאחד.

 

אחרי שעתיים, כשכבר הייתה כאן,

נתונה.

נתנה, 

הסבר תמציתי יותר:

"אף אחד לא ממלא אותי כמוך"

 

הבנתי את שני ההסברים.

 

 

אני חושב שאני מבין אותה.

 

אולי זה טוב שהיא לא מבינה.

 

 

לפני 11 שנים. 6 בספטמבר 2013 בשעה 14:02

אני אוהב את זה.

 

בין אם זה מחזיק שנים, ובין אם חודשים מספר, או אפילו רק שבועות.

 

את האמירה, המודעות, השלב הזה בו מישהי שהכירה אותי רק לפני שבועיים אומרת: "אני חושבת שאני מתמכרת לזין שלך".

 

וכמובן את האהובה האומרת "אני כבר שנים מכורה לך".

 

את אותן אלו שחייבות את המנה שלהן

פעם בשבוע

פעם בחודש

או אפילו פעם בחצי שנה.

 

 

ואת ההתוודות חסרת הבושה והאגו:

"עוד לפני שגמרת לתת לי את המנה הנוכחית, אני כבר חושבת ותוהה מתי ואיך אשיג ממך את המנה הבאה"