בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הולם להפליא

עניין של אמונה
ואדיקות לשמה
לפני 11 שנים. 23 במרץ 2013 בשעה 7:11

היא אמרה

 

והמשיכה :

 

"אני צריכה גבר שיזיין לי את הצורה. שינהל אותי. שישלוט בי, שיפחיד אותי.

 

אבל יצא שהתחתנתי עם עקר בית, שמנקה, מסדר, שוטף ומשרת.

 

מזלי שהוא גם קוקהולד ואוהב את זה.

 

ככה הוא שוטף כלים ומארגן עכשיו את המטבח ושולחן האוכל,

בזמן שאתה טוחן לי את הצורה וקורע לי את הכוס.

 

הוא בטח יסיים הכול בזמן כדי לבוא לראות אותך נותן לי ספנקים בתחת ומשפריץ עליי.

 

ואז הוא ישאל מה בא לנו לשתות.

 

וישב בכורסא הזו בפינה בזמן שאני אמצוץ לך לקראת הסיבוב השני"

 

 

העיקר שכולם נהנים

 

 

לפני 11 שנים. 3 במרץ 2013 בשעה 0:07

 

עם כל הכבוד לתכנון, ארגון, קביעה מראש, בניית מתח וכיו"ב

 

הפתעות הן משהו שחיינו לא יהיו שלמים בלעדיהן.

 

לפעמים הן פתיח למשהו מופלא וממושך, ולפעמים הן מייצרות משהו חד פעמי שהנו מרתק בפני עצמו.

 

זו יכולה להיות מישהי שהתחלת להתכתב איתה רגע לפני ששניכם כבר החלטתם ללכת לישון (כך התברר בדיעבד).
וכך אישה לא מוכרת עד לאותו רגע הופכת להיות מישהי שאחרי 20 דקות פוגשת אותך בפאב השכונתי, ושאחרי שלוש ארבע שעות יוצאת מדירתך.

 

או מישהי שביקרה אצלך פעם מזמן ושולחת לך מסר בשתיים בלילה בזו הלשון: "שלום, הולמס. בדיוק העברתי אותך הלאה למישהי. תמורת מישהו. אני שיכורה. נראה מה יצא מזה לכולם.‬"

 

 

הפתעות, ספונטניות, החלטות וביצוען מהרגע להרגע.

 

גם בשביל קטעים כאלו אנחנו חיים.

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 13 בינואר 2013 בשעה 23:11

אני אוהב את מבע התדהמה, ההשתאות, הפליאה והכאב כשאני נכנס ממש עמוק,

את התעגלות העיניים ואת ההפתעה הנשקפת מהן והניכרת בהן,

את ההכרה הנפתחת ואת התובנה המתגבשת ש"זה לא הכל, יש עוד",

את הידיעה שהיא חווה עכשיו משהו בפעם הראשונה, ושהיא תזכור את הפעם הראשונה הזו,

המבט הזה, המבע הזה, ההכרה המחלחלת, והפליאה המופלאה של החדירה הראשונה‬, ‫

שווים את הכל      

לפני 12 שנים. 26 בנובמבר 2012 בשעה 21:16

 

במהלך הניסוי נרשם דיוק ביירוט מטרה נעה, וכן התמודדות של המערכת עם מספר מטרות במקביל.

 

אנליסטיות מעריכות שהמערכת כבר מבצעית באופן מלא, אך סבורות שיש צורך בביצוע מספר בדיקות וניסויים נוספים.

רק כדי להיות בטוחות.

 

 

לפני 12 שנים. 26 בנובמבר 2012 בשעה 5:43

 

 

לפני 12 שנים. 23 בנובמבר 2012 בשעה 6:03

כבר כמה ימים שלא הפסיקו לטחון במהדורות החדשות על תמונת ניצחון.

 

משהו שישסיים את זה טוב עבורנו.

בצד השני גם דיברו על תמונת ניצחון. עבורם, כמובן.

 

אף אחד לא הסביר להם שתמונות ניצחון זה לא למדיניות ולא משהו שמנהלים חיים של עמים איתו.

 

 

בלילה אחד השבוע התנהל במקביל מבצע מקומי.

עם פעולה אווירית, עם זרוע משוריינת, עם חדירות קרקעיות.

עם "הלם ומורא", עם לחימה בשני חזיתות במקביל.

עם עמדה אמצעית וקווים פנימיים.

עם יצירת אפקטים כואבים ובניית הרתעה.

 

לא לגמרי מתוכנן מראש, אבל מהסוג שניתן לקרוא לו "מבצע מתגלגל" כשדבר מוביל לדבר.

 

תמונת הסיום של המבצע היתה של שני ראשים צמודים זה לזה, בפיות פעורים, כשפסי זרע טריים מסמנים את הפנים והלשונות.

 

זו היתה תמונת ניצחון.

זה היה המקום הנכון בשבילה.

 

אחרי שהן הלכו, בישרו אתרי האינטרנט שהפסקת האש נכנסה לתוקף.

 

לפני 12 שנים. 14 בנובמבר 2012 בשעה 8:16

 

 

 

לפני 12 שנים. 7 בנובמבר 2012 בשעה 11:19

 

 

אם כואב לך לעמוד על הברכיים, על רצפה קשה; לא תתענגי על שכיבה כזו או אחרת על מיטה רכה.

לפני 12 שנים. 26 באוקטובר 2012 בשעה 8:34

 

 

 

לפני 12 שנים. 25 בספטמבר 2012 בשעה 16:30

 

 

היא: קראתי לא מעט אותך ועליך והייתי רוצה להשתמש בדמות שלך לתרגיל.

 

אני : איזה תרגיל ?

 

היא: יש לי תרגיל לסדנת כתיבה. לכתוב פורטרט של דמות, ונראה לי שאתה תתאים לאור כל שיחותינו.

 

אני: עוד לא הבנת, מה ?

 

היא: מה לא הבנתי ?

 

 

זה אינו תרגיל - זו אזעקת אמת