הולם להפליא

.

כפי שנאמר, 

be careful with what you ask for

אז היא ביקשה

והייתי נדיב ושלחתי גם גרסאות מצויירות וגם מצולמות

ואז היא התחילה להתלונן.

.

במהלך הלילה היא עשתה טעות ופלטה משהו על זה שהיא נהגה לרכב על סוסים, באימוני קפיצות.

אז בסט שאחרי, את שוט הזנבות החליף שוט קפיצות, אמיתי, שמישהי קנתה לי פעם בחנות לציוד רכיבה באיזה מושב.

התגובה לשוט הקפיצות הייתה מרתקת, אחרי שנשאה בגבורה את הצלפות שוט הזנבות, הספיקה הצלפה אחת משוט הקפיצות על מנת לגרום לה לקפוץ, להתפתל, להתהפך, לבקש לעצור.

"את רואה?" אמרתי לה "זה מה שאת עושה לסוסים".

.

בתמונה:

שוט קפיצות דומה מאד לזה שמונח עכשיו על השידה.

(שלי יותר ארוך ויותר יפה, עם ידית בעלת קצה כסוף ועגול)

.

"אפליא מכותי בך- ולא בחמה:

אהלום כקצב, אהלום בך קשה,

בל שנאה, כהלום את הסלע משה-

הסהרה שלי לא תדע עוד צמא,

עת אכה בך, קלוח שלא ימחה,

ואמצה מעיניך מקווי דאבה:

תשוקתי התפוחה כבר כולה מתהווה

על מלחי דמעותיך לבטח תשחה,

ותצלח את הים הגדול כספינה,

עוד ליבי השיכור מן הסבל הרב

יהדהד בי כתף, הקורא אל הקרב,

למשמע גניחותיך כלילות העדנה"

                                             בודלייר

..

.

אין טעם במילות הסבר שלי.

הנה שלושה שירים של המשוררת המדהימה הזאת.

את השאר תמצאו בספר שלה, אני מניח.

.
זה צילום של ציוץ אמיתי, של תמונה אותנטית מהיום.
מנהג ותיק ביהדות, שבכמה חצרות חסידות עדיין מבוצע.

מתחת לתמונה הדבקתי קישור לציוץ המקורי בטוויטר

https://twitter.com/moshe_nayes/status/1438092087774302210?s=20

קישור לטוויטר - לציוץ המקורי

"עשית את התרגילים שלך אתמול בלילה והיום בבוקר?" אני שואל

היא נדרכת, נתפסת בקלקלתה, ומספקת מענה כשהיא מחווה בראשה לכיוון החדר.

"מה שהיה עכשיו לא נחשב אימון?"

היא מתכוונת לזיון אינטיסיבי, ממושך, שהותיר את שנינו מיוזעים מאד, וסחוטים להפליא.

"לא!" אני פוסק, "זה לא נחשב לך שהתאמנת. בשבילי זה היה אימון, את היית רק הַמִּתְקָן"

זו אשכרה שאלה שנשאלה כאן הלילה, בזמן שהאחת רוכבת והאחרת שוכבת לצידי.

מין חיפצון חסר בושה ומודע לעצמו.

ולחשוב שזה היה ערב של משחקי חברה וחידון.

.

אלוהים אמר!

לא תצייתו?

אמר גם:

לֵךְ אֱהַב-אִשָּׁה, אֲהֻבַת רֵעַ, וּמְנָאָפֶת

אני תוהה מה עבר עליו, על אותו נביא בשם הושע, אחד מתרי עשר.

לֹא-אֶפְקוֹד עַל-בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל-כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה--כִּי-הֵם עִם-הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ, וְעִם-הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ

[עיונים בספר הושע]

.

כשבאתי לקחת אותה מהעננים
היתה ענודה כבר
קולות הקוקו והתנשמת
להטה באזנה
ז'וליאן הורוד השאיר
לנו קור פתלתל
אני ידעתי שהיא תיפול
אבל ניסיתי
אני ניסיתי
וז'וליאן הורוד טווה מסביבי
נייר צלופן בסרט אדום.

[יונה וולך]