איך בונים ספינה?

אז אחרי שספרתי לכם על הצו שקבלתי ועל האירוניה של החיים הגיעה הזמן להתחיל להכין את עצמנו. 

לשנתיים של מלחמה יש הרבה מחירים אז בואו ושמעו על מחיר של "איש מילואים פשוט" 

השלב הראשון אחרי קבלת הצו הוא של ההכחשה 

שלושה ימים אף אחד לא מדבר בקבוצת הווצאפ. למרות שכולנו יודעים מה קבלנו. 

ואז מתקבלת הודעה מהסמל "יאללה דיי להכחיש תתחילו לכתוב לי בקשות יציאה וסדרו לפי סדר החשיבות"

ואיך נסדר את האירועים הבאים?

• ליל הסדר (זה כמובן אחרון, הורים עם ילדים יצאו ואני אשמור בשמחה) 
• ארוחת יום הולדת לאמא
• חגיגות יום ההולדת שלי
• לימודים 
• כמה אירועים חשובים בעבודה
• נסיעת עבודה לחול 
• תור לקעקוע חדש

השלב הבא הוא להכין את הסביבה...

כאילו העולם צוחק עלי, אבל השבוע קבלתי צו מילואים. מצחיק שבפעם הקודמת שלי פה היה בזמן מילואים וברגע שחזרתי היקום החליט שצריך לשלוח לי שוב פעם צו. 

אז צפויים לי חודשיים בקרוב בצפון, המאוד מאוד מאוד צפוני. אולי אחזור להיות איש שלג כמו בעבר...

אבל עד אז, מאחל לעצמי לשנה לזכור שיש בכל רגע דברים טובים. למרות המציאות הלא סבירה כמעט כולם הוחזרו הביתה, שש אחרי המלחמה באופק. 

זה מרגיש שברגע שהבנו שהגיע החורף, הגשם התחיל, הצמחים הפכו לירוק. הכל רטוב וקר. 

ברגע אחד לאנשים יש סטייל

וכולם לבושים מאוד יפה! 

נשים וגם גברים

חצי הנחמה של החורף, כולם יפים 

איזה נעים להתחיל את השנה ככה

אני יושב על הדשא עם כוס קפה חדשה. המולה של סוף יום במסגרות החינוך. אני צופה בשלל האמאות ותוהה לעצמי מה מתרחש בכל משפחה 

מי קינקים? מי נועזים? מי אוהבים אקשן? 

מעניין מי מכל הנשים הללו בעלות חיבה לצעירים 

אני עוד חדש פה, מסקרן מה יקרה בעתיד

בכל מקרה, יש כמה שתפסו את העין והלב שלי

המשך יבוא 

מחכה מחוץ לדירה של הפסיכולוג
הגשם של היום נפסק ועכשיו האויר נקי
גם בלב אני מרגיש שמשהו נקי יותר
יש רגע שתוך כדי שיורד מבול הכל רע
רטוב
מתיש
חוסר אונים
אבל גם אחרי המבול יש אוויר נקי
ואחרי המבול הגיעה יונה עם זית
לא יודע מדוע חזרתי לפה
אולי זה החיפוש אחרי ריגוש
אולי זה לברוח מדברים
אולי סתם לפרוק מחשבות
לא רוצה לשחק את עצמי
לא רוצה להיות דמות שאני לא