בשם האמנות עושה ונעשה

קמתי לציוץ הציפורים
נכנסתי להתקלח וחזרתי תחת השמיכה
למצוא אותך עדיין ישנה
התחלתי מעביר ידיים, נשימות בצווארך
שפתיים מנשקות על חזך ובטנך
לאט לאט במורד גופך ונשימותייך
ואז סובבתי אותך
כך ששכבת ופנייך בכרית
פישקתי רגלייך בעדינות
התייצבתי במקומי
והערתי

על קצה המיטה

נשיקה במצח, אוסף את שיערך ומושך לאחור

מבט בעיניים והבנה

את יורדת לרצפה

מניחה ראשך בצמוד אלי ומחכה.

אין צורך לכתוב מה יגיע עכשיו

זה ברור לי

וגם לך,

כל אחד והחלק שלו

בואי

מסתכל לך בעיניים
ואת מולי עירומה,
אבל המבט בעיניים בלבד
חודר את המחשבות שלך
גורם לך להבין שהפעם זה מבט בלבד.
משחק בך מבלי לגעת
בלי מילים,
דקה אחרי דקה
יש זמן, סבלנות
דמיון ורצון
שלך להיות כך מולי
ושלי לתת

בואי
תכתבי
ואני אענה
בואי
תשאלי
ואני אענה
בואי
אני באה
יופי

טובל את המכחול בצבע
רואה טיפות נוטפות מקצהו
ואת מולי, עירומה, עיניים עצומות
מוכנה להתמסרות, למגע שיגיע
וקצה המכחול מתחיל נוגע בך
משאיר חותם, מסלול של צבע בעורך.
נשמתך מתחילה להבין את המגע בעור,
את המגע בלב, את הסערה.
טובל את המכחול בצבע נוסף,
ושוב הצבע נוזל בגופך
במורד שדייך במסלול אל מפשעתך,
נזילת הצבע מעבירה בך זרמים
שמתרכזים יותר ויותר בין רגלייך,
ועדיין רק המכחול משרטט בך מגע
מכין את הבאות למה שיגיע בהמשך.