לפני שנתיים. 20 בנובמבר 2022 בשעה 14:07
אני כותבת אותך כדי לזכור. כדי שהכל יהיה לי מסודר בראש כי ברור לי שתכף יתחיל הבלאגן.
אני זוכרת שזה היה יום רביעי בצהריים.
מוכנה?
הייתי בדיוק בדרך הביתה, את ההודעה קיבלתי כשחניתי.
עוד כמה דקות אהיה מוכנה.
תכתבי לי כשאת עירומה במיטה.
רצתי הביתה, נעלתי את הדלת אחרי, נכנסתי לחדר השינה, הדלקתי את המזגן התפשטתי ונכנסתי למיטה.
מוכנה.
שימי את הויברטור המוצץ על הדגדגן.
שמתי.
תכניסי עמוק את השני ותפעילי אותו.
הכנסתי.
הפעלתי.
הוא המשיך לכתוב אבל כבר לא יכלתי לענות נכנסתי לערפול חושים של עונג, רעידות ורטיבות. הוא כבר הכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת שאני לא מסוגלת להתענג ולכתוב בו זמנית אז הוא התקשר ולא הפסיק ללחוש לי באוזן.
כמה בא לי לזיין אותך עמוק. חזק. להעביר את הכיפה של הזין שלי על הדגדגן שלך, לשפשף אותו עליו, לגרום לך להתפתל. איך אני רוצה לראות את השפתיים שלך סביב הזין שלי. יונקות, שואבות, מוצצות, איך את מכניסה הכל פנימה.
גמרתי.
תחזירי את הויברטור.
מה? צריכה הפסקה…
תחזירי.
החזרתי.
אני רוצה לשמוע אותך נהנית. גונחת. מתמלאת מהזין שלי.
גמרתי שוב. אפילו יותר חזק.
שוב.
מה?
שוב אמרתי. תחזירי את הויברטור.
אני לא חושבת שאני מסוגלת יותר.
את ועוד איך מסוגלת. תחזירי.
החזרתי.
תתרכזי באורגזמה. אני רוצה לשמוע אותך צועקת.
אני גונחת.
עוד.
אני גונחת כל כך חזק שאני מרגישה צריבה בגרון.
גמרתי שוב. בתוספת סחרחורת קלה.
שוב.
מה??? אני באמת לא יכולה.
ברור שאת יכולה. שוב. מה לא ברור לך? שוב אמרתי!
החזרתי.
בשלב הזה הפסקתי לספור את כמות הפעמים שגמרתי. אולי שש. אולי שבע.
והוא רק באוזן שלי.
עוד. שוב. עוד. אני רוצה לשמוע אותך. עוד. אני רוצה לשמוע שטוב לך. עוד.
לא יודעת כמה זמן עבר אבל בסוף קרסתי. אמרתי לו שאני לא מסוגלת לנשום.
לכי תרגעי ותחזרי לעצמך לאט לאט. ביי.
נשבעת ששמעתי חיוך גדול בקול שלו.
הרגשתי נמלולים בכפות רגליים, בכפות ידיים, בשפתיים. הרגשתי את הדופק הכל כך מהיר שלי בדגדגן, כאילו שהוא הולך לקפוץ מהמקום, הייתה לי סחרחרות.
לקח לי 25 דקות עד שהצלחתי לקום מהמיטה ולעמוד.
בחיים שלי לא גמרתי ככה.
מאותו רגע, ידעתי שהלך עלי. אבל הכי גרוע.. גם הוא ידע.