גם בגיל 41,
אני אוהב לחקור. מה אני אוהב, מה לא.
זה דרך טובה לחיות, לפי דעתי. החיים יותר מעניינים ככה וגם יותר מאושרים בדרכ (כי מוצאים דרכים חדשים להינות מהם).
במהלך של חקירת גבולות, מגיעים גם לגבולות.
זה לא תמיד נעים כשמגיעים לגבול במיוחד שאדם אחר מעורב, וזה קצת עצוב 😞 .
השפלות, יריקות, הצלפות, כאב זה לא הנורמה החברתית. אדם או אישה שמתעניינים או עוסקים בזה, צריכים לשאול את עצמם, למה אני נהנה מזה? (לא משנה מאיזה צד של האקט אתה נמצא).
צ׳ירס לכל החוקרות וחוקרים,
To infinity, and beyond