לכבוד Valentine's Day אחד השירים הותיקים האהובים עלי.
Do you love me?
I love you, more than words can say
I love you, yes I do
Do you need me?
I need you, like the rose needs water
I need you, yes I do
לכבוד Valentine's Day אחד השירים הותיקים האהובים עלי.
Do you love me?
I love you, more than words can say
I love you, yes I do
Do you need me?
I need you, like the rose needs water
I need you, yes I do
שעולה ומטפסת מבפנים, מלהיטה את כל הגוף, מכף רגל ועד ראש.
ההתרגשות הגואה, תחושת הריגוש והסחרור
והידיעה הברורה, שיש מי שמושכת בחוטים החזקים, הכובלים והממכרים...
slacking - להתרשל, להתעצל, להתבטל...
מילים:
לחן:
קרחונים הפכו למים צלולים
שוטפים את גופי ומנצנצים.
טיפות טיפות נופלות לרגליי.
כל מפגעיי היו מציליי.
קרחונים של כאב מתמוססים.
פגיעות שדקרו הפכו את ליבי.
כל המילים, כל השעות הקשות.
מתפוררות בתוכי לאור.
הופכים מכאב לשמחה צלולה,
מחולשה לכוחות ברכה,
מבדידות לשער מופלא,
את ליבי הכבוי לאור גדול
עכשיו מחבק ויכול
אני את עצמי
ועצמי את הכל
בכוחה של מילה אחת לעורר ים של מחשבות...
ועוד מפריז...
Dans tout Paris, je m'abandonne
Et je m'envole, vole, vole, vole, vole, vole, vole
בוקר טוב.
נוסטלגיה לבוקר שבת ולאות הזדהות עם פריז, בפיה של אחת הזמרות הגדולות - אדית פיאף.
שבת שלום.
[נכתב על פי דרישה. תודה לכותב :)]
היא חכתה לי, דוממת ללא תנועה, כך סתם מונחת על מפתן דלת ביתי,
חתומה ומסוגרת, אטומה לחלוטין, מסתירה את תוכה.
הבטתי בה ארוכות, בוחנת אותה, תוהה
ואז פתחתי את הדלת
ובבעיטה קלה גלגלתי אותה פנימה אל ארמוני מבצרי.
או אז התנפלתי עליה מלאת סקרנות, קורעת את דפנותיה
מגלה בתוכה חבילה נוספת קטנה יותר ועליה מודבקת אגרת
ובה רק שתי מילים- 'אני שלך'.
לאגרת הוצמד מפתח קטנטן.
בתוך החבילה הקטנה היה מונח קולר יפהפה,
קולר רחב ועבה ומנעול קטנטן...