לפני 11 שנים. 18 במרץ 2013 בשעה 13:10
You can fool some of the people all of the time,
and all of the people some of the time,
but you can not fool all of the people all of the time
מיוחס לנשיא ארה"ב לשעבר, אברהם לינקולן
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמםתוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 11 שנים. 17 במרץ 2013 בשעה 18:31
דליה רביקוביץ'
מה יש לומר
הכל צמאים לאהבה
וזה ענין משפיל
וזה גם רגע של חולשה.
אך יש לי העזה לומר
כולם צמאים לאהבה,
ומי שלא ימזוג כוס מים לצמא
סופו שיעלע רק את הרוק אשר בפיו
עד סוף ימיו.
לפני 11 שנים. 15 במרץ 2013 בשעה 4:52
מילים: לאה גולדברג
לחן: שייקה פייקוב
אכן אדע, זה יום ללא תמורה
ולא נפל דבר ולא ארע
ולא יבדיל בינו לבין ימים
ציון ואות אשר מטוב עד רע
ורק לשמש ריח של יסמין
ורק לאבן קול של לב פועם
ורק לערב צבע של תפוז
ורק לחול שפתיים מנשקות
איך אזכרנו אלמוני סתמי
איכה אשמור חסדו הפתאומי
איך אאמין שיום אחד היה
כל ניד וריח עצם מעצמי
כי כל אילן היה מפרש רוטט
ולדממה עיניים של ילדה
ולדמעות ניחוח הלבלוב
ושם העיר כשם אהבתי
לפני 11 שנים. 14 במרץ 2013 בשעה 5:27
את הגוף
את הלב
והנשמה
לא הרבה לבקש, נכון? :)
לפני 11 שנים. 11 במרץ 2013 בשעה 8:35
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו...
לפני 11 שנים. 10 במרץ 2013 בשעה 19:02
שיר, שהכרתי רק עכשיו, ומילותיו וגם הזמרת מאד דיברו אלי:
I will be here, I will be strong
I'll face my fears when the night is long
And still go on
I will be brave, I will be bold
Follow my faith to a higher road
And I'm not there yet but I will be
לפני 11 שנים. 10 במרץ 2013 בשעה 8:15
Something`s gotten hold of my heart
Keeping my soul and my senses apart
Something`s gotten into my life
Cutting its way through my dreams like a knife
Turning me up, turning me down
Making me smile and making me frown
In a world that was war
I once lived in a time that was peace
With no trouble at all
But then you came my way
And a feeling unknown shook my heart
Made me want you to stay
All of my nights and all of my days
וביצוע נוסף (באדיבות הקישור ששלח דומייל וגו' :)
לפני 11 שנים. 9 במרץ 2013 בשעה 14:26
מילים ולחן: שלום חנוך
כי שירי הוא בת קול ברוח
מכתבי השלוח
מסילת חיי
געגועי
הד תפילותי.
כי שירי הוא עלה ברוח
הנידף, השכוח
הוא האור הרך הנפקח
בלילותי
הוא אתה ההולך אלי.
בנדודי חולפות עלי
תמונות ונשמות
ושמות שמות
אתה בא והולך אלי.
איי
עלטה סביב
הלוואי שאתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי.
בדרכי הולכים איתי
נופים וניגונים
ופנים, פנים
אתה בא והולך אלי.
יה
דומיה סביב
והיה אם אתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אלי.
כי שירי הוא משב הרוח
חלוני הפתוח
מעין כוחי, צחוק ובכי
קץ ייסורי
אתה בא והולך אלי.
לפני 11 שנים. 8 במרץ 2013 בשעה 20:53
הראיה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש יוצרים יחד אוסף של תחושות, חוויות חושניות, שמתחברות זו לזו ומעשירות זו את זו, כל אחת בדרך משלה...
לפני 11 שנים. 8 במרץ 2013 בשעה 9:10
ועוד שיר מאד אהוב עלי:
Cause you make me feel, you make me feel, you make me feel like
A natural woman