לפני 5 שנים. 6 באפריל 2019 בשעה 17:15
במחשבות ובדמיון שלְךָ
בכל מקום בו תימצא...
פינה אישית
שליטה בעיני היא תהליך מוסכם, שנבנה צעד אחר צעד, מסע מאתגר, מרתק, יצרי, סוחף וממכר, המערב את הראש, הגוף, הנשמה והלב, ששני הצדדים לומדים בו זה על זו, זה מזו ועל עצמםתוך כדי המסע המשותף.
אך לפני שיוצאים למסע על השולטת לקבל את השליטה מהנשלט, לדעת שהוא אכן רוצה בכך, רוצה להיות שלי, להתמסר לי, לתת לי להוביל.
הנכונות שלו להישלט על ידי צריכה לבוא מתוך רצון והסכמה מלאים - שלו, לא מתוך כפיה ולא מתוך לחץ כלשהו שלי עליו, אלא מתוך הכרה שלו,
שהוא באמת ובתמים רוצה ומוכן לכך - פיזית ונפשית.
לא קל להיות נשלט - הצורך העז, הכמיהה לשליטה על כל גווניה, הרצון והפחד בו-זמנית לאבד שליטה. זה דורש הרבה משאבי נפש, הכרות ומתן אמון רב בצד השולט,
בטחון ותחושה, שזהו האדם שבידיו אפשר 'להפקיד את המפתחות', להתמסר בלב שלם וללא חשש ולהרגיש שזהו מקום בטוח שבו ניתן לבטא בגלוי ובחופשיות כל דבר, כי הוא בידיים טובות...
מרגע שאותה הסכמה שלו ניתנת לי, אני רשאית לפעול כראות עיני - כמובן במסגרות ובמגבלות ה-SSC וגבולות, שהנשלט מציין.
זה דורש ממני אחריות, הבנה, תשומת-לב, הקשבה לו, לצרכיו, לפנטזיות שלו ודאגה לשלומו הפיזי והנפשי – עד כמה שזה תלוי בי.
ומכאן ואילך – כשלשני הצדדים – השולטת והנשלט - יש נכונות ורצון משותפים לצאת יחד למסע המיוחד במינו הזה, שאינו דומה לשום דבר אחר, השמים הם הגבול, או אולי גם הם לא...
****************************************************************
הרהורים על שליטה ונושאים אחרים, שמעסיקים אותי.
שירים, שאני אוהבת ומשמעותיים עבורי, המדברים בעד עצמם.
וכל מה שעולה בדעתי בפינה האישית שלי כאן בכלוב.
============================================
הערה לתשומת ליבם של הקוראים:
אין חובה לקרוא את הבלוג שלי ובוודאי, שאין חובה להגיב לפוסט זה או אחר.
במידה ובחרתם להגיב, אנא עשו זאת בטעם ולענין הפוסט. תגובות לא עניניות או בלתי הולמות, בעיני, יימחקו ללא היסוס!
לפני 5 שנים. 26 במרץ 2019 בשעה 18:06
כשאתה שוכב במיטתך עירום, על הגב,
ידים ורגלים פרושות לצדדים, עיניך עצומות
על מה אתה חושב?..
לפני 5 שנים. 22 במרץ 2019 בשעה 17:12
את מה שאחרים בסביבתך הקרובה לא יודעים עליך.
את מה שאתה מסתיר מפניהם, אבל לגמרי גלוי בפני...
לפני 5 שנים. 20 במרץ 2019 בשעה 16:23
לא קל להסיר מסיכות, שאנו עוטים עלינו בחיי היום-יום -
כלפי בני משפחה, חברים, קולגות בעבודה או בלימודים - דרוש הרבה אומץ לכך.
לפעמים יש תחושה, שלא נוח לנו אפילו כלפי עצמנו, גם אם דבר זה או אחר הוא חלק מאיתנו,
ביחוד כאן באתר הזה...
לכבוד פורים אולי נעשה מעשה אמיץ, נסיר דווקא את המסיכה ונודה - לפחות ביננו לבין עצמנו,
מה באמת מושך ומסעיר אותנו, ללא קשר ל'דעת הקהל' שבחוץ...
חג פורים שמח ומבדח :)
לפני 5 שנים. 22 בפברואר 2019 בשעה 17:11
יש לנו ציפיות מעצמנו ועבורנו, יש לנו ציפיות מאחרים.
לא תמיד הציפיות שלנו תואמות לאלו של אחרים, ולהיפך.
אנחנו טווים בדמיוננו עולם שלם, שבו הדברים מסתדרים כפי שהיינו רוצים,
אבל לא תמיד המציאות והדמיון שלנו מתחברים.
לא שזה לא קורה אף פעם, אבל יש דברים, שכידוע אינם בשליטתנו,
גם אם מאד נרצה...
לפני 5 שנים. 14 בפברואר 2019 בשעה 19:31
בא לי להפוך אותך לכלבלב צייתן וממושמע
בניגוד למי ולמה, שאתה בדרך כלל...
לפני 5 שנים. 9 בפברואר 2019 בשעה 16:39
בהמשך לפוסט הקודם על כנות -
אני אוהבת פשטות בהתנהגות, דיבור ישיר, עניני, בלי להצטעצע יותר מדי.
להיות נאמן קודם כל לעצמך ולדברים, שאתה מאמין בהם וחשובים לך,
ופחות להיות שבוי ב'תכתיבי החברה', בגינונים מזוייפים וריקים מתוכן.
להיות אמיתי - לטוב ולרע - ככל שניתן. להכיר את עצמך, את הנקודות החזקות והחלשות שלך
ולהתנהג בהתאם...
לפני 5 שנים. 8 בפברואר 2019 בשעה 16:26
is overrated?
לא תמיד אנחנו כנים עם אחרים, מסיבות שונות ומשונות.
לא תמיד האחרים כנים איתנו, מסיבותיהם שלהם.
יש לקוות, שאנחנו (וגם הם) לפחות כנים עם עצמנו...
לפני 5 שנים. 7 בפברואר 2019 בשעה 12:54
You only live twice or so it seems
One life for yourself
and one for your dreams
כמה מתאים, ביחוד פה באתר הזה -
החיים הגלויים 'בחוץ' והחיים 'כאן' מאחורי הקלעים...
לפני 5 שנים. 5 בפברואר 2019 בשעה 16:54
צילום אחד, ללא מילים,
אך כשמתבוננים בו היטב הוא מביע כל כך הרבה
לעיני המתבונן/ת...