אני אוהבת כאב,
אבל אתה יודע להכאיב לי עד שאני מרגישה שזה שורף לי כבר בכל הגוף ואני מרגישה איך הלב שלי פיזית נקרע.
אני אוהבת שאתה לוחץ לי על הנקודה שאני קרובה לגמירה אבל אתה יודע לגעת לי בדיוק בנקודות שמחלישות אותי מולך.
אני אוהבת שאתה קושר אותי ולוחש לי שאני שלך
אבל אתה רק אוהב לסמן את הגוף שלי באכזריות קשה.
אני אוהבת שאתה משחק בגוף שלי, גורם לי לרעוד ולהתפתל בעוצמות שגורמות לי להרגיש שאני מיוחדת עבורך.
אבל אתה הסברת לי שאני סה״כ הצעצוע שלך.
אתה דורש שאני אחייך, שאני אבכה, שאני אתאפק, שאני אתפרק, שאני אפנק אותך, שאני אהיה קשה להשגה ואאתגר אותך, שאהיה קלה, מתנגדת , מצייתת, מושפלת, עומדת על שלי, שאצרח, שלא אדבר, שכל הגוף שלי ירעד ואתפתל, שלא אזוז,שאהיה קשובה, ואתה לא מתעייף לשחק בי עד שאני נהיית כבויה.
ואז אתה מצפה ממני לקום, לאסוף את כל השברים שדאגת לפרק לרסיסים כל כך קטנים וללכת.
להשאיר אותי פצועה ושאהיה חזקה לסיבוב הבא שיתחשק לך לשחק בצעצוע שלך.
להגיד לך תודה וכדאי לי מאוד להיות מרוצה …
כי רק ככה מגיע לי לקבל אהבה?
אני בסה״כ עוד זונה. וכמובן שתדרוש שאהיה רק שלך.
אבל לך מותר הכל נכון? חולה שליטה.