מחשבות של גורה

גורה קטנה לא יכולה להסתובב לבד בעולם, 

גורה צריכה אנשים סביבה כדי לצעוד איתם 

העולם הוא ג׳ונגל, תאכלי או שיאכלו אותך גורה 

תשמרי על האחד שעושה אותך מאושרת הייתי ברורה ?? 

תפתחי את הלב ואל תפחדי להתאהב,

תזכרי לא לפגוע ותזכרי לכבד כי את מה שיש לך בידיים את לא רוצה לאבד. 

גורה קטנה את עוד תעשי טעויות , את גלגל החיים את תצטרכי ללמוד לחיות…

האריה שאותך מוביל יסלול לך את השביל

כל מה שלך נותר זה להסתכל אל העתיד, אל המחר.

תדאגי לעשות את הדאדי שלך מאושר !

קשר כמו שלנו הוא מתנה, אני לא רוצה לאבד אותו לא משנה מה…

מאסטר אני שלך….  

הפעם פונה לעזרה 

כבר לא משוייכת מבחירה. 

את המידע עליי בפרופיל אני רוצה לשנות 

כדי שתכירו אותי באמת, כבר אין לי סבלנות לחכות. 

מי יירתם? מי ידע? איך משנים מלל בפרופיל בשבילי בנתיים 

זו חידה… 

לא משנה מה הפעם אני אהיה חזקה, אני לא אשלח לך  עוד הודעה.

שלוש פרידות בשלושה חודשים?? מה הלב שלי זה מגרש משחקים ??? תאכלס מרגיש לי מהצד שלך משחק ומהצד שלי ? גורם לי להרגיש מחנק, הגרון שלי מתפוצץ מדמעות, בזמן שאני מסתכלת על הפלאפון ולא מפסיקה לצפות. לחכות. אני יודעת שאני אשמה אבל בוא אתה לא תלית שכולה תכלת, יכולת ניהול מערכת היחסים שלך אדון נכבד  היא קלוקלת. נפגעת בעבר הבנתי קלטתי דיי נגמר שחרר את הסיפור הקשר ההוא גמור. אולי הכל תירוץ אולי חיכית לדקה, איך יכול להיות שהיד כלכך קלה על ההדק כשהאקדח מכוון אליי לרכה.

תוהה לעצמי מי נפגע יותר הצד שנלחם או הצד שוויתר.

דיי נמאס כרגע מרגישה אלייך בעיקר כעס.

תצא לי מהמחשבות , מקומך שם לא אמור להיות.

סתם שתדע שמאז החזרה הראשונה חייתי איתך בחוסר אמונה . שיקרת לי בצורה גרועה ממה שאני לך תאכלס מי צריך לבקש ממי סליחה ?

אחרי כל מלחמה מגיעה השלווה.

הרגע בו מקבלים נחת ביחד עם איזו כוס תה רותחת.

אני נשענת על הספא מביטה לחלון ואומרת לעצמי איזה כיף זה היום הראשון, היום בו נפגשים פעם ראשונה אחרי וויכוח, בשנייה אחת אפשר את כל הצרות לשכוח.

חזרתי אל מקומי הטבעי אל ידיו של המאסטר שלי.

לפעמים טוב להציף דברים על פני השטח כדי להוריד מעט את המתח. תודה לכל מי שתמך ועזר, כיף לראות ערבות הדדית לאדם זר.

ולך מאסטר יש לי רק דבר אחד לומר, במאמר מוסגר

פתיחת השבוע שלי הייתה קשה, אתה היית לי רגע של שלווה.

תודה

מלחמה בתוכי אני משתגעת 

מה עושים?? אני לא יודעת. 

החלטות מטבען קשות 

את הטעויות שלי אני לא מצליחה לכסות. 

עדיף לבד? עדיף למשוך? 

כבר לא עצובה , הדבר היחידי שאני מרגישה זה אכזבה. 

לחזור למעגל להמשיך את הגלגל, החיים שלא נגמרים 

ורק קורים , כלכך רציתי שאתה תהיה זה שתשים לי בהם מעצורים. 

היום אני קצת בטוב יותר מרגישה מוכנה לוותר, לשחרר. 

אני מוקפת באנשים שאותי אוהבים , באמת שאני לא צריכה מלחמות ורעשים. 

רגע של כתיבה

אני עצובה .. חשבתי להוציא את זה בכתיבה

אני זו שהרסה?

שוב לא יכולה לשמור על איפוק להנות מהסיפוק שוב אני חוזרת לאותה הנקודה…

סיפור שהתחיל ונגמר ועכשיו זכרונות זה רק מה שנשאר.

אולי עוד מוקדם להספיד אבל נראה שבקרב הזה אני הולכת להפסיד.

אתה לא סגור לא ברור לא יודע מה אמור להיות הצעד הבא, ואני בנתיים בצד יושבת ומחכה קטנה ובודדה.

אבל מה בסהכ קרה ? ביקשתי קצת הכרה? הכרה בי בתור משהי לחיים ולא רק למשחקים ?

אין לך את היכולת לתת לי את זה כי מה?

כי אתה לא יודע מזו אהבה? או כי נפגעת כלכך הרבה שאתה מרגיש שהסיכון לא שווה?

שוב לפתוח את הלב ושוב להתאכזב, מה בסהכ קרה ביקשתי ממך קצת הכרה ? .

מי צריך בכלל אהבה…